לפני זמן מה רשמתי ידיעה מרעישה, שנרשמה ע"י ד"ר סירקוס.
הוא כתב כי המוסד הלאומי האמריקאי לבריאות נתן מענק בסך 2 מיליון דולר לד"ר פגל, שאמור לחקור את מקום סודה לשתיה בחולי סרטן.
ד"ר פגל עצמו פנה לד"ר סירקוס וציין בפניו כי מטרת המחקר היא לעשות עבודה על חיות מעבדה, ולא על חולי סרטן, ובכלל הוא בודק בעזרת MRI את החומציות בסביבת הסרטן, בתאים. הוא יוסיף סודה לחיות מעבדה אך לא תהיה לכך כל השלכה לחולי הסרטן במאמר המסכם.
כך שהאמונה כי המוסד הנכבד, השולט על מאות מיליוני דולרים לצרכי מחקר, פסע צעד קדימה, באי הבנה יסודה. המכון מעדיף לעמוד במקום, ובתנאי היום לעמוד נחשב להליכה אחורנית, כי ההעולם רץ קדימה.
ד"ר סירקוס מבהיר שכל מבוגר, וכל המרבה בדיאטה מערבית, נמצא בפזה החומצית, שהיא סטייה מהפאזה המומלצת, הבסיסית. בצורה קלה.
כבר ב- 1926 נכתב ספרון על תרומת הסודה לשתייה לבריאות. את הספרון כתבו בחברה שייצרה סודה לשתיה,
באמת ללא מטרות רווח. מסודה לשתיה אי אפשר להרוויח, אלא לזכות בקצת יותר בריאות.
מחקר של ד"ר גיליס ועמיתי ומצא מזמן כי מתן סודה לשתיה מעלה את הבסיסיות בסביבות הסרטן. אותה סודה שניתנה לעכברים על סרטן שד, עכבה הופעה ספונטנית של גרורות, וגם את הופעת הגרורות בבלוטות לימפה.
כדי לשלוט ברפואה של חומציות אין צורך להיות רופא.
נחוץ מקלון לבדיקת חומציות וכוס לאיסוף שתן.
הרופאים עדיין לא הגיעו לדרגת הבנה זו.
עליכם, הקוראים, החובה לדאוג כי שתן ההורים יהיה בסביבות 7 ולא 5.
ממשרד הבריאות לא תבוא הבריאות.
