ואם יתפוצץ כור או תגיע פצצה אטומית?

עמדתי על הכיסא כזה שהוא למעשה שרפרף מוגבה. הייתי מאושר. בטח נופפתי בידי.
צעקות השמחה שלי בטח גלשו לרחוב.
כל הברקה ישראלית עושה לי את זה.
ואז נשמעה דפיקה בדלת. קפצתי לפתוח ואת מי אני רואה?
את ד"ר יהוידע סאנשיין.
שלומות, בירכתי אותו, ומה כבודו עושה בקציר?
זוכר הבטחתי שאסור, כי זה מותר, ואבקר אותך כשאהיה באזור? אז הנה באתי. תכין לי בבקשה כוס תה כי קצת נהיה קר. אתמול חם. היום קר. ארץ משוגעת.
לאן אתה נוסע, ד"ר סאנשיין, שאלתי.
לכנס בטבריה, על השימוש באמצעים לצמצום נזקי קרינה רדיואקטיבית. נתנו לי חצי שעה.
חצי שעה?
כן. לא תאמין. בקשו לשמוע גם את חוות דעתו של קשיש כמוני. ואגב, מה היו זעקות השמחה ששמעתי מהרחוב.
הו, זה בגלל כתבה שקבלתי היום, על החיסון נגד קרינה רדיואקטיבית. פיתוח ישראלי. ארה"ב משתתפת, תומכת ותורמת. רעיון מבריק. אנחנו על המפה, למרות אובמה.
תנשוף, ביקש ד"ר סאנשיין.
אז נשפתי כי אני צייתן אפילו שלא ידעתי מדוע לנשוף.
זה בשביל להוציא אוויר מהבלון שבריאותיך, חייך ד"ר סאנשיין. תָראה לי מה שלחו לך.
הושטתי לו את הכתבה.
חיסון נגד קרינה רדיואקטיבית – כחול לבן
חברה ישראלית פיתחה חיסון ייחודי נגד קרינה רדיואקטיבית שמיוצר מתאי גזע. החברה דיווחה לנאסד"ק שהיא נכנסת לשלב האחרון של הניסויים, מה שמביא לדחיפה גדולה שנובעת מכך שגם הפנטגון הצטרף למיזם ולמימון שלו.
במשך שנים רבות מחפשים בעולם כולו פתרון לחשיפה לקרינה רדיואקטיבית. אלא שכעת, חברה ישראלית מחיפה עומדת מאחורי פריצת דרך שזוכה להתעניינות מיוחדת, בעיקר בארצות הברית
קרינה רדיואקטיבית עלולה להיגרם בין השאר כתוצאה מאירוע טרור, תאונה בכור, או תקיפה של כור גרעיני.
החברה הישראלית "פלוריסטם" יצרה פיתוח מיוחד, בו תאי גזע שנלקחו משלייה עוברים טיפול ועיבוד, ומוזרקים למי שנחשף לרמות קרינה קטלניות.
הניסויים שבוצעו בבעלי חיים מראים שיפור משמעותי בשרידות והתאוששות של תאי הדם שנפגעו לאחר החשיפה לקרינה.
גילינו שלתכונות של התאים שלנו, אותם תאי שלייה, יש תכונות מאוד משמעותיות בהגנה על חולים שנחשפו לקרינה גרעינית, הסביר נשיא החברה יקי ינאי. "ההערכה שלנו היא שהמוצר הזה יהיה זמין לשימוש כבר בשנת 2017
"מימון מלא על ידי הממשל האמריקני"
לאחרונה דיווחה החברה לנאסד"ק כי היא עוברת לשלב הניסויים האחרון, לפני קבלת אישור האף. די. איי, מנהל התרופות האמריקני. "הפיתוח שלנו ממומן בצורה מלאה על ידי ממשלת ארצות, הסביר ינאי. הוא אף ציין כי בממשל מעוניינים לאפשר הצטיידות בארצות הברית להגנה מפני אסון גרעיני
המשרד להגנת המולדת האמריקני החליט לממן את המחקר הישראלי, והאמריקנים מעוניינים כבר לרכוש יותר ממיליון חיסונים. מלבד ארצות הברית, גם ביפן הביעו התעניינות. טכנולוגיית הגנה היא תחום חדש במובילות ישראלית, ואם המחקר יצליח, יש כאן מענה לאחד הסיוטים הגדולים של האנושות כולה
ד"ר סאנשיין סיים את קריאת הכתבה וחייך לעצמו. ואחר כך חייך לעברי.
למה, שאלתי.
מה למה, הוא ענה.
למה חייכת, שאלתי.
מכיר את הבדיחה על הטמטום האמריקאי?
לא הכרתי למרות שידעתי, שעם אובמה או בלעדיו, טמטום אמריקאי הוא נכס גלובלי, לעיתים.
וזה הסיפור, שח ד"ר סאנשיין, נאסא רצתה לפתח עט שהאסטרונאוטים שלה, כשיעלו לחללית המשותפת, יוכלו להציגו בפני הקוסמונאוטים הרוסיים. עט שכותב גם בחלל. העט הרגיל התקשה לכתוב כשאין שם, בחלל, שום כוח משיכה לדף. השקיעו הון עד שפותח עט. מאד יקר.
הרוסים, דלי תקציבים, הביאו איתם, והראו לאמריקאים, את הרעיון שלהם לכתיבה בחלל. עיפרון. פשוט. והוא, כותב בכל מצב.
אז הבט ידידי הצעיר. באמת האמריקאים די מטומטמים גם הפעם. המזל עוזר למטומטם רק כשיש לו גבוי "טבעי" בצורת ממון רב בכיס.
האם ידידי הצעיר (והוא התכוון אלי) מכיר את ד"ר Atsuo Yanagisawa, הרופא היפני, שבאמתחתו 140 מאמרים בספרות הרפואית העולמית?
לא, בחיים לא נתקלתי בשמו.
חבל שאינך מחפש באינטרנט את המובילים ברפואה. הממשל היפני מתייחס לעבודותיו בשיא הרצינות. בכתבה שנתת לי לקרוא נרשם כי גם יפן מתעניינת באותו החיסון הישראלי. אני מניח או כמעט בטוח, שההתעניינות יפנית בחיסון היא שקר של העיתונאי הישראלי.
תראה, בגלל ידידי היפני, שפגשתי אותו רק לפני שנה, בכינוס בינלאומי בהונג קונג, יפן אסרה את השימוש בחיסון נגד הפפילומה, בגלל נזקיו לבנות הצעירות, ובגלל חוסר יעילותו המוחלט כעבור 3 שנים. הגורם העיקרי לפגיעות העצביות הוא האלומיניום שבחיסון. חדירת אותו אלומיניום למוח הצעירות אין לו כרטיס "שוב". הוא טס רק "הלוך", והוא ימשיך בעתיד, באלו שקבלו את החיסון, לגרום להן לפרקינסון ולאלצהיימר. אונס לשנים רבות בגלל חיסון גרוע מאד.
מה אתה אומר, עניתי. גם אני מתנגד לאותו חיסון, בעקבות הנזקים, כולל מוות, בנערות צעירות בארה"ב. כתבתי על כך באתר שלי וגם בפייסבוק. אני מניח שזה עזר לכמה אימהות להבין שמשרד הבריאות עצמו סובל מאלצהיימר נרחב, ושאסור לתת את החיסון. מה עוד מצא אותו ד"ר יאנאגיסאווה?
הוא גילה כי גלוטטיון ליפוסומלי מסייע לחולי פרקינסון.
וואו. ליפוסומלי לווריד?
לא. גלוטטיון ליפוסומלי לפה. על פי תחושת החולה הוא נלקח פעם או יותר ביום. של חברת  Lippomix.
http://lippomix.com/blogs/blog/17229293-dr-atsuo-yanagisawa-m-d-phd-endoses-lippomix
אבל בעצם רציתי לספר לך על העבודה הכי חשובה של ידידי היפני.
הוא הוכיח, לפני ואחרי אסון פוקושימה, כי גם חיות מעבדה שקבלו הקרנה קטלנית לכל הגוף, וגם העובדים היפנים, שפעלו באזור האסון, שרדו לא רע אחרי מתן ויטמין C.
מה אתה אומר, שאלתי כשפי סגור למחצה, מה שאפשר, למילים, לצאת לאט לאט.
כן. זהו ה"עיפרון הרוסי". הפתרון הזול. הקיים. הזמין. זה נורא נחמד שהישראלים שלנו מכינים חיסון בסיוע הון אמריקאי, מתאי גזע. אך מדוע להכין משהו שעלול לגרום לצרות. הזרקת מבנים ביולוגים עלולה לגרום לנזק מי ישורנו, גם שנים רבות אחרי מתן החיסון. מה עוד שד"ר אטסו יאנאגיסאווה מראה ומוכיח בשטח האסון, כי ויטמין C, ועוד נוגדי חמצון, הם הגנה טובה על התאים ועל הכרומוזומים מפני נזקי הקרינה הגרעינית.
על זה אני נוסע להרצות בטבריה. הצעה אישית? תכין לעצמך בקבוק עם ויטמין C באבקה. קנה ב"חן שמואל" בחיפה. סחורה איכותית. קניתי ק"ג אחד. שיהיה בבית. וגם אל תשכח לרכוש לוגול 5%, שכל טיפה מכילה 6,500 מיקרוגרם של יוד.
כמה? נבהלתי.
מתוק שלי, חייך הקשיש שלי, המספר הענק הוא בסך הכול 6.5 מ"ג. תירגע. תנשוף. יפנית ממוצעת מקבלת ביום, בתזונתה, שקול לשתי טיפות כאלו.
אז מה, שאלתי, אתה נוסע לטבריה כדי לדפוק את העבודה הישראלית?
מה פתאום. אני רוצה שיותר יידעו שהחמדנות מובילה לנזקים. שהאמריקאים ישקיעו במחקר שלנו כי כל עבודה שכזו היא לבנה בחומת המחקר. שיחקרו, אך שהישראלים לא ישתמשו באיוולת רפואית זו. בעת אסון שבני עמנו יקחו ויטמין C וחומצה ליפואית וויטמין E וסלניום. אלו המצויים בכל בית טבע.
ומה יהיה עם החיסון שהחברה שלנו מפתחים?
מה אכפת לי. תמיד טוב שחוקרים. אבל כשמדובר בבריאות, להתרחק ממשרד הבריאות ומהרופאים.
אבל גם אתה רופא? שאלתי.
אבל שנינו רופאים אחרים. מודל שונה. מודל שמוכן לפקוח עיניים. מודל ששואל שאלות.
אופס, שכחתי שבקשת תה חם, קפצתי מהשרפרף.
הכנתי תה לשנינו. כזה תה צמחים. קצת נענע ושיבה. היה אחלה.
איזה כיף כשיש לך חבר טוב ומנחה לחיים. ולא רק לי.

אהבתם את המאמר? שתפו לחברים

דילוג לתוכן