לא הייתי מגדיר עצמי כקשיש, אבל אם אמשיך להתנהל כמו היום, קרוב לוודאי שיום אחד הקשישיות תצנח עלי.
והופ…פתאום אני קשיש.
אחת הבעיות הטורדות את הקשיש, וגם את הטרום קשיש, הוא לשמור על יכולת הניוד שלו. היכולת ללכת, ולא לנוע בכסא גלגלים, או כן להתגלגל בכסא אבל כמה שיותר מאוחר.
בעיתון של מדעני הקשישות פורסם מאמר חדש ופוקח עין:
לקחו 3000 קשישים בגילאי 70-79 ועקבו אחריהם 6 שנים.
הם בדקו את רמות ויטמין D בתחילת המחקר ועקבו אחרי יכולת הניוד שלהם.
אלו שהיו להם רמות נמוכות סבלו פי שניים מפגיעה בניידות מאלו שרמת ויטמין D שלהם היתה גבוהה.
זה מה שרציתי להביא לידיעתכם.
שאר הדברים שהם כותבים באותו המאמר אסור לכם לקרוא. כי אלו שטויות באותו מיץ המכיל ליקופן.
הם כותבים שהעור של קשישים לא יודע לטפל באור השמש. זה כאילו היו אומרים שהיציאות של קשיש או צמיחת שער על פניו נפגעת בגלל הגיל. רעיון די מחורבן של רופאים קונבנציונליים, הלא כן?
הם מניחים כי קשה לקבל ויטמין D דרך הדיאטה ומציעים לקחת 800 יחידות ויטמין זה ליום.
אני חושב שהבחורים הקונבנציונליים טועים.
אם הגוף מסוגל לייצר 10,000- 25,000 יחידות ויטמין D ליום, מינון הגון, תוך מעקב רמות בדם, עשוי לשפר את שמירת הניידות של הקשישים.
למען האמת, וכתבתי המון על ויטמין D באתר שלי, למענכם, לא ידעתי את חשיבותו גם לשימור הניידות בפרק המסיים חיים. כדאי להתנועע. זה טוב ליציאות גם.
שבת שלום
