כורכומין ונגזרותיו

נשבע לכם שעד לפני שבע דקות לא ידעתי כלום בנושא.
איך שאני מכין את ההרצאה ליום חמישי הקרוב שתהיה בקרית חיים או אונו או ביאליק, אני נתקל ב-EDC. אני אפילו, למרות שחלפו רק שבע וחצי דקות, לא מסוגל לשחזר איך הגעתי באינטרנט לאותו ממיס, שהפיקו אותו אי שם בשנות 1750 בערך.
אז אם אתם שואלים אם אני מאמין באלוהים, התשובה היא חיובית ומוחלטת. רק שהאלוהים שלי לא דרש ממני להתפלל אליו (הוא צחק כששאלתי אותו אם זה חיוני ונחוץ לו. תהיה בן אדם וזה יספק אותי בדיון הסופי, הוא אמר בחיוך) ורק ביקש, בגלל שעבודתי היא לתת הנחיות לחולים ולמטופלים ולמודאגים, שלא אקבל אותם ביום שבת, וגם שלא אנסר עצים להסקה באותו היום שהוא הקדיש למנוחתו, וגם המליץ לי קצת לנוח בו.
אופס… שוב פעם גלשתי בכיוון מטעה קוראים.
מכיוון שאני נותן הנחיות בנושא שיפור בריאות, אני אוהב את הכורכום, כתוסף נפלא לאורז או לסלט או למרק או בתערובת של ד"ר באדוויג.
אני מאמין שאם אלוהים ברא את הכורכום (וגם פטריות שחלקן לא בשבילנו, אך הן בטח נועדו להפקת תרופות שעוד לא חשבנו עליהן) אז הוא התכוון שנטחן אותו ונצרף לסל המזונות שבצלחת as is.
ואז שאלו אותי, המטופלים, אם כורכומין זה טוב.
אמרתי להם, מתוך תחושת בטן, שמי שמייצר פצצות אטום ומימן ונאפלם, וגם מזריק כימותראפיה קטלנית, מפילת שערות והורסת מוח, עלול לעשות גם כורכומין לא בריא. בטח לא כזה כמו טבעי.
צריך לפורר, לרסק, לטחון? צריך.
צריך להמיס ולהפריד ולסנן ולטהר ולמצק ולשים בכמוסות? צריך.
וזה אומר המון נגיעות של אצבעות אדם, וכימיקלים, שזה בעיני ממש לא בריא.
ורק היום הבנתי, כי קראתי ולמדתי אי שם באינטרנט, ולכן מיהרתי לכתוב בעמוד שלי כאן , בפייסבוק, שהכורכומין, שכל מיני אנשים בעלי עניין כלכלי שכנעו המוני יהודים נאיבים לקנות, הוא בעיה רפואית.
כי הממיס שבשימוש מפיקי הכורכומין הוא EDC, או אתילן די כלוריד.
הוא נוח והוא זול להפקה, וגם מסרטן וגם לא מתפנה מהגוף 100 שנה, מה שלדעת אופטימיים יאפשר להם, קרוב לוודאי, לחיות 100 שנה. עד הפינוי.
מרבית הכורכומין מיוצר בסין, ואז יתכנו גם שרידי אצטון ועוד כל מיני שאינם תורמים לחוזק הגוף אלא, אולי, לציפורניים. כמו האצטון שהזכרנו.
לאחר שנודע למי שנודע על הממיסים שבכורכומין, והבין את הנזק הכלכלי שייגרם כשעם ישראל והגויים יידעו, הוא הפיק כורכומין בלא מגע עם אותו רשע, אבל אני כבר לא סומך על איש אלא על אלוהים.
ואת הכורכום שלי טוחנים מול עיני ואני שומר אותו במקפיא, שלא יתחמם עלי.
מה עושים עם הכורכומין שקניתם? תחליטו לבד. אם היה לכם כסף לקנותו, סימן שאתם בוגרים. אתם בחרתם בו מכל המנ-עמים.

אהבתם את המאמר? שתפו לחברים

דילוג לתוכן