המקסים בתרבות של המאה הקודמת והנוכחית, שיש לנו ים של מידע, כל כך ים, שקשה לבן אדם סקרן, ידען, מן השורה, לתפקד כבורר פטריות מקצועי היודע להבדיל בין הטובות למאכל לבין יפות המראה הרעות.
התכוונתי לים חומר בנושאי רפואה ובריאות. בנושא המחשבים או בהתפלת מים אני ממש כשלון פטרייתי.
אז ככה. בשקט, בשקט, בלי שנדע, בגלל השימוש בחיטה מארצו של אובמה ושל קרטר, יש לנו הרבה יותר גלוטן במוצרי קמח מאשר בקמח שהכינו אבותינו מהחיטה הארץ ישראלית העלובה. וכך, בלי לשים לב, שכיחות מחלת צליאק, הכרסת בשפת הקודש, מטפסת ועולה מבחינת שכיחותה, גם בין חרדֵי עמנו. כיום כבר ניתן לומר שבכל מופע בקיסריה, שם מתכנסים 10,000 איש (באלוהים שאיני יודע כמה נכנסים לשם) יש 200 חולי צליאק. אחד מכל חמישים. אך מה שמקסים במחלה דלקתית זו שחלק הארי מאותם המאתים, קורבנות גלוטן על לא עוול בכף שבידם, או המזלג, אינם יודעים שהם חולים. נכון שהבטן לפעמים קצת נפוחה ויש יציאות רכות ויש כאב פה ושם (הגיל… הגיל… הבה נגעילה.. הזקנה קופצת בעיתה…), ויש עייפות קלה והרופא נותן ברזל כי ברזל הוא מרכיב חשוב בשלד הבניין, אבל זה ככה היה תמיד, אותה הנפיחות והשלשול והרופא והאנמיה והברזל ולמה לבלבל לבעל החלוק הלבן צחור את המוח.
האמת היא שזה לא רק גלוטן. זה גם חלבוני חיטה שעדיין לא זוהו. אם אתם שייכים לעשירונים העליונים של ההשכלה (לא הכסף!!) סלקו את החיטה בכלל מהתזונה. שיפון ניחא. אבל לכו על כוסמין או קמח אורז. שווה לנסות.
מה עושה נושא הצליאק, שסוף סוף נופל לו האסימון והוא מבקש מהרופא שלו לעשות לו CELIAC SCREEN כדי להקל על הוצאות המערכת, והתשובה חיובית. לא יאכל איזה עוגת שוקולד עם ריח ממיס חומות התנגדות שכלתניות? כמה זמן הגלוטן שבפרוסה ידפוק לו את המערכת? כמה זמן הגלוטן ימשיך ויפרוט על מיתר הדלקתיות כאשר כל מולקולות מהפרוסה המשגעת ההיא כבר נעלמו ואינן, כולל ביציאה?
חצי שנה!!! ששה ירחי היריון!!! הגלוטן החד פעמי, הטעים, הבאגטי, הנמס בפה, המעלה הרהורי חטא, על פי המחקרים הכי עדכניים, ממשיך להכות גלי דלקת למשך חצי שנה. כדי להוסיף אבן על אבן, גם הקָפֶה נמצא רע ומזיק לבעלי רגישות לגלוטן.
אני חושב שהבעיה המרכזית שלנו היא חרשות. בעית קשב. אי האזנה לגוף. הרי הגוף הוא הכלי בתוכו נעוצה הנשמה. התזונה של הנשמה היא רוחנית. אבל לצורך קיום הגוף זקוקים למטריאלים, למולקולות קצרות או ארוכות או סתם אטומים יקרי ערך. שני חמצנים, למשל. שני חנקנים למשל. פחמן בודד עם שני חמצנים למשל. למען האמת מה שאנחנו דוחפים לפה גם אומרים שהוא לנשמה למרות שלא הנשמה בקשה את הגורמֶה הזה. בקיצור- יש מאכלים שהגוף הספציפי של ציפורה או דנה או שמואל לא בא לו עליו/ עליהם והוא מגיב. איך הגוף מגיב? עייפות היא תגובה. כאב הוא תגובה. ואם אכלתם X ואח"כ באה התגובה, בסך הכול הגוף בכה ואתם שמתם אדיש. וזה רע. אין דבר הנכנס למערכת העיכול ועושה רע רק לה. כל הגוף במועקה, בדלקתיות תגובתית, על מנת לסלק את הרכיבים הרעים של המזון שדלפו כמו רדיואקטיביות וחדרו דרך כל מחסום אפשרי (גם המחסום בואכה מוח) וזעקו את זעקתן ללא קול.
שלא תבינו אותי לא נכון. לא נחוצה פרוסת עוגה שלמה כדי לעורר דלקתיות למשך חצי שנה לאותו הגלוטן. די בקרוטון אחד ממרק או שמינית אחת של קרקר או אפילו מיונז בסלט שהחדירו בו, בלי לרשום, קצת קמח חיטה.
במחקר רפואי מקיף נוסף זיהו כי דווקא גופם של חולי גלוטן מגיב רע לקפה. דווקא. הקפה הוא הרי חומצי, מוציא מינרלים מהעצמות (בריחת סידן), מעודד הפרשת הורמוני מתח (מרגישים היי- ביי), מגביר תהליכי דלקתיים. הקפה בדרכו הברזילאית והקצבית מעלה את הדלקתיות שהגלוטן חולל. בינגו.
וזה בכמה מילים על קפה ומאפה, שמציעים לכולנו בתחנת הדלק. תחי החריזה המעוררת מחלה.
