אני אוהב את ד"ר ויליאם קמפבל דוגלס.
הוא יודע לאתר נושאים מעניינים ולהפוך אותם למאמר קריא ומדאיג.
הנה אחד המאמרים האחרונים שלו, שפורסם אתמול ונהניתי לתרגם, תוך הוספת משלי, כי לרוב טובים השניים מן הבודד, וכעת מחצית ספטמבר 2011:
לתת שם חדש זה תמיד מרגש. איך נקרא לקטנה או לקטן. כ אם לא יהיה לקטנים שם- איך נקרא להם לשולחן לפני הארוחה? איך נספר על מעלליהם להורינו, לחברינו, לשכנינו, לרופאים, לאורולוגים?
לאורולוגים?
אופס…משהו פרוידיאני?
אז גם לאורולוגים היתה בעיה באיתור שם לתופעה חדשה, שעליה הם מעולם לא שמעו ומעולם לא ראו שכמותה. הם היו זקוקים נואשות, לצרכי תקשורת בין העמיתים, כי במקום לומר בהרבה מילים שככה וגם ככה קורה למטופל שלהם, נחוצה היתה מלה אחת המסכמת את הבעיה. הם קראו לה- climacturia. לכל בעל השכלה רפואית ברור שזה משהו שקשור לפיפי כי המלה מסתיימת ב uria. לבן שלי קוראים אוריה, אבל זה על שם הכהן ההוא,
שבלי שום ספק עשה פיפי כמה פעמים ביום. כשהוא רצה. לא סתם כך.
בשנים האחרונות שמו לב ברשתות השיווק, שפתאום גברים בגיל העמידה ממלאים עגלתם בחיתולים חד פעמיים וממלאים פיהם מים כאשר נשאלים לסיבת הקניה ע"י המוכרות הסקרניות, הצעירות, מלאות ההורמונים.
מי היה מוכן לספר את האמת הכואבת, צורבת?
אחרי הסרת הערמונית היא כריתת הערמונית בשפה יותר מדוייקת ופחות ביישנית, הרבה גברים לא שלטו בשתן שנותר בשלפוחית. התעטשו? השתינו קצת בתחתונים. השתעלו? הרטיבו ת`תחתונים והאזור המתאים במכנסיים. קמו מהכסא? כנ"ל. ומכאן העליה המרשימה בקניית הטיטולים לגדולים, שקטנו בגבריותם.
זה שכריתת הערמונית עלולה לפגוע בהזדקרות האיבר הגברי היחיד, זה סיבוך ידוע.
אבל זה שאחרי כריתת הערמונית, בזמן קיום יחסי מין, תהיה לאיש דליפת שתן, זו בעיה קשה. כדי להקל על התקשורת בין האורולוגים נתנו לאירוע המשונה שם: climacturia.
כמובן שהדבר לא ממש מפריע כאשר מדובר ביחסי מין בין גברים, אבל כאשר המגע בין המינים השונים, זה אירוע מכונן וגורם לשינוי תחושתי לא קטן בשני הנוגעים בדבר.
עבודת מחקר מצאה כי כל גבר שמיני שיעבור כריתת ערמונית יטיל מימיו בבואו אל בן/בת זוגו.
36% מהם יתמידו בהתנהגות קלוקלת זו גם בתום שנתיים.
בקשר לדליפה האחרת ולזיקפה הקטומה- זה עסק להמון שנים, אם לא לכל השנים שנותרו.
אבל למה טרח ד"ר דוגלס לכתוב על התופעה המשונה, וגם אני הצטרפתי לעבודתו בעצם התרגום החופשי לשפת קודש?
אז ככה.
כורתים את הערמונית בעיקר בגלל סרטן הערמונית.
את מרבית סרטני הערמונית מאתרים בעקבות בדיקת PSA.
עם סרטן הערמונית ניתן לחיות המון המון שנים, בלי בכלל לגעת באיש ובלי בכלל לגעת בה, בערמונית.
כלומר אם היו מפסיקים לעשות את הבדיקה הזו, של PSA, לא היה הגבר הממוצע מקבל הצעה לכרות ת`ערמונית.
אם לא היו כורתים לגבר- הוא היה יכול לדפוק על ימין ועל שמאל בהתאם ל sexual desire שלו, וזה אישי. כמובן שהחשק המיני יורד מאד בגברים ששכנעו אותם להוריד רמת כולסטרול. בעקבות לקיחת תרופות יש דיכוי ייצור כולסטרול (ודיכוי החשק המיני).
בזמן האקט המיני לא היה מרטיב את סביבתו האינטימית אם לא היו כורתים לו. ואם לא היו כורתים לו גם הוא לא היה נזקק לטיטול.
וזו היתה מכה קשה למוכרי הטיטולים וגם לאורולוגים, מפרידי הערמונית מקורבנם.
נורא צריך לשמור מרחק מכמה רופאים.
ונשמרתם לנפשותיכם..
