קבלתי היום במייל מידע על מחקר שנמשך 13 שנים. באוסטרליה.
אני לפעמים חושב שזה ממש בזבוז לדרוש ציון פסיכומטרי גבוה כדי להתקבל ללימודי הרפואה.
והיום, כשאני קורא את המחקר האוסטרלי, אני רואה רק טמטום נוראי. בחיים לא הייתי עושה מחקר שכזה.
אז מה עשה אותו צוות חוקרים?
הרופאים עקבו במשך 13 שנה אחרי 3 קבוצות של מבוגרים בריאים.
בקבוצה הראשונה עשו פעילות גופנית של 150 דקות לשבוע עבודה. חמישה ימים. חצי שעה ליום.
בקבוצה השניה עשו פחות.
בשלישית- כלום.
לאחר מעקב של 13 שנה נמצא כי הפעילות מקטינה את התמותה.
יכולתי לרשום את התוצאה גם בלי לבזבז 13 שנים על המחקר.
מה שעוד נמצא במחקר אחר זה שספורטאי צמרת, הקורעים את התחת, מתים מוקדם מאלו שרק עוקבים אחרי מאמץ ספורטיבי קיצוני על מרקע הטלביזיה.
ים של עבודות מחקר אוויליות נעשה בעולם הרפואה וממנו נגזרת ההגדרה האווילית
Evidence- based Medicine
מצאתי בדיחה נחמדה של בחר נבון שכתב מאמר עם הכותרת:
Broccoli- based medicine
עבודת מחקר שתורמת משהו לרפואת האדם.
ברקולי טוב לשמירה מפני דלקות בפרקים הגדולים וכן מפריע להתנהלות הסרטן השכיח.
סוג זה של מאמרים מבסס את מקומה של הרפואה הנכונה על פני הרפואה של הכימיקלים, הרפואה המקובלת, זו שאני ממתין שתתכווץ ותיעלם.
שנה טובה.
ד"ר אריה אבני