תנובת השד הנשי- ההעדפה האישית,
או : איך לייבש את השד או לשפר התנובה.
אם זמנך, אישה, קצר, ואת אוהבת ישר לעניין, דלגי במהירות על השורות והמשפטית הארוכים, וחיתרי לסיום. שם, לכל אותן קיצרות הרוח, שאינן יודעות ליהנות מ"התעלסות" עם המילים, רשמתי תקציר של "עשה". לשם כך התחלת לקרוא, נכון?
.
תמיד היית פרקטית, מנצלת כל רגע. אבל, מדוע את רצה? בסוף הדרך נמצא תמיד
אותו בעל מקצוע.
כמה שקיעות יפות החמצת, ופרחים שאמרו בקר טוב לחמה, ששבה לזרוח.
מצטער אם ניסית לעכבך, אבל אני בטוח שאם באמת ממהרת, ואולי את כבר בסוף כתבה, מעתיקה את ההמלצות, וחוסכת לעצמך את עשיית האהבה שלי עם המילים. אני עוד כאן, עובר לפסקה הבאה.
המון זמן הבטחתי לניקול, עורכת אתר "מאמי" באינטרנט, לכתוב על חלב אם, או בעצם מה עושים כדי להגביר את התנובה. אישית, אני מאמין שאלוהים ברא בחלב האם, שילדה את ילדה, את המזון האידיאלי. כמובן שהיו לו, כמו לכל יוצר, מספר דרישות יסודיות, אך לצערנו לא היה באותו מעמד רשם, עיפרון ונייר, כך שלא נותר לנו אלא להשתמש בהגיון הבריא שלנו, ושלו, על מנת לשער/ לנחש/ להסיק מה היו אותן דרישות היצרן. וגם על כך נרחיב מעט, בהמשך, את הדיבור.
אבל ראשית- ננסה לשהות שנייה בראשה של האישה המודרנית, כי הנשים האחרות, הלא מודרניות, אלו האוהבות לקבל פרח וחיבוק ואינן חושבות על קידומן אלא על משפחה חמה, להן אין את הבעיה העלולה להטריד מנוחת אישה מודרנית.
שהרי זו, המודרנית, הייתה עסוקה עד ממש סמוך ללידה בענייני עבודתה, בין אם זה קידום מכירות, ארגון האירועים, כתיבת המאמר, סקירת התקציב או תכנון התפתחות החברה, בראשה היא עומדת. ואז באה הלידה, תמיד בזמן הכי לא מתאים.
הילד נולד, כאבים פה ושם, אבל הראש נודד למקום העבודה, לתוכניות שנדחו, למכירות שהוקפאו.
שבועות חופשת המחלה עוברים, והסבלנות לא רבה. המון חלב. התינוק שבע. מגרגר לו מנחת. יש לו אימא.
אז מה עושים? איך מקטינים את התנובה על מנת להתחיל שוב את העבודה עם הפרשה אפסית או מינימלית מבית החזה הקדמי.
יש מה לעשות, אישה מודרנית.
את תעברי לבקבוק עם אבקה מהולה במים רתוחים, ואני ארשום לך
איך מייבשים את השד,
שתוכנן ליצור את המזון האידיאלי עד בקיעת השיניים, לפחות.
כמובן שההמלצות שלי, לאורך הכתבות, בנויות על תרופות הומיאופטיות, וגם על צמח מרפא
או מזון אנושי, כך שאם את אכן מעוניינת בהמלצות שלי, ולא באילו המלצות של רופא קונבנציונלי, שימליץ על חזייה מוקטנת, שלוחצת על השד, או מניפולציה הורמונלית,
חפשי באינטרנט על הוראות השימוש בתרופה הומיאופטית.
ניקול העורכת לא בקשה, אז למה אני אתאמץ ואקיש במקלדת עוד משפטים, שממלא נמצאים במרחב האלקטרוני.
אבל לפחות אל תשכחי לקנות משחת שיניים הומיאופטית, כי המנטול ומרעיו הריחניים שבמשחה הנמצאת במקלחת שלך עלולים לפגוע בתרופה ההומיאופטית.
אז ככה.
בקשי בבית מרקחת הומיאופטי מהימן (איך מוצאים בית מרקחת מהימן? ממש כמו שמוצאים גבר מהימן! מחפשים! שואלים!)
Lac c 30CH 10gr globs
וקחי מהבקבוק, על פי ההוראות, 5 כדורונים, 6 פעמים ביום, על קיבה ריקה חצי שעה
וקצת לפני האוכל שלו. הכדורים נכנסים למגרעת תחת הלשון, נמסים וחודרים ישירות לדם,
משם הם פועלים על המוח ועל השד, ותנובת החלב תפחת עד תיעלם. תוך 3 ימים, בממוצע.
אמצעי אחר הוא תה מרווה (salvia officinalis )- שמים כפית של עלי הצמח בספל גדול,
יוצקים לתוכו 250 סמ"ק מים רותחים, משרים 3 דקות, מסננים את התה לספל אחר ולוגמים מהתה במשך שעות הבוקר. ספל נוסף לשעות אחה"צ והערב. שני ספלים הם מינון טוב.
3 ספלים טובים יותר.
אמצעי נוסף לשיפור "ייבוש" החלב (המילה "ייבוש" מזכירה לי את ייבוש החולה, מבצע לאומי שהסתבר כצעד לא נבון במחקרים אחרונים שדנו בניקיון הכינרת) הוא הנחת עלי כרוב
חי בתוך החזייה. נמצא כי הוא טוב גם לשד גדוש עם סימני דלקת.
אז אם יבוא הרופא שלך ויסביר לך בקול מלא סמכות שכרוב לא יכול וגם שום לא יכול וגם תה מרווה לא יכול וגם תרופה הומיאופטית לא יכולה, אמרי לו שגם את לא יכולה וחזרי לעיין בכתבה זו, או בספרים דומים.
מעיין הבריאות אינו נמצא בחדרו של רופא שאינו נראה בריא, ועוד נעול מבחינה חשיבתית.
ועכשיו, משייבשה הבאר, נראה לי חשוב לכתוב טיפה על חלב האם, אותה יצירה נפלאה שלא רק מחזקת ומהדקת את הקשר בין האם לילדה, אלא ממש בונה את גופו, מוחו ואף את רוחו של פרי בטנה.
על מנת שאותו הילד של האישה המודרנית, [ולא יעזרו טונות של מילים משכנעות (אותי) שלי והיא תישאר מודרנית, ותשוב למקום עבודתה מוקדם, הגם שאין כל ספק שבכך תיפגע אותה רשת של קורים בלתי נראים הנארגת בין הבוראת לפרי בטנה], יזכה במרב האיכות, בפרק הזמן שהעניקה לו האימא, יש לי כמה בקשות/ המלצות.
מאותו היום בו נודע לך שאת אכן בהריון, וברחמך צומח העתיד:
1- התנתקי מכל מוצרי חלב פרה (וגם עז וכבש. על נאקה איני יודע) עד שימלאו לעתיד המתפתח- שנתיים.
2- התנתקי ממוצרי קמח חיטה, שיפון, שעורה, עד שימלאו לזה שיקרא לך אימא, שנתיים.
3- הוסיפי לתפריט שלך, כל ימות ההיריון, כולל ימות ולילות ההנקה, 2 כפות זרעי פשתן טחונים, כתוספת לסלט, למשל, וכן שני גרם של שמן דגים, בקפסולות או כשמן, כל יום.
לא, אין לי דרישות נוספות. זו הייתה השלישייה הפותחת, וזה יספק אותי אם תעשי אך זאת.
ידעתי. ידעתי בלי בכלל לראות את פניה. היא כבר שואלת, אותה אישה מודרנית, בין אם השאלה קטנה או סתם שאלה. מה ההיגיון בשלוש הדרישות, היא תשאל.
אין שאלה קטנה, בא לי לומר לה. יש אנשים קטנים, להיכן שלא תפני. אבל כל שאלה היא שאלה גדולה, והיא מבקשת תשובה. כי לענות, זה לחפש במאגרי מידע. אבל לשאול זה לחפש משהו, שעדיין איננו שם, וחסר.
להפסיק את מוצרי החלב- כדי להקטין באופן דרסטי את הסיכוי "לזכות" בילד עם סוכרת נעורים. כדי לשמור על רמה חיסונית טובה (שבאה ממך ומאותו שמן דגים/ פשתן טחון),
כדי להקטין סיכויי מחלות אלרגיות, ודלקות בדרכי נשימה ואוזניים. וכל זאת….
כדי לשיר לו שירים, ולהתגלגל איתו על שטיח, בבית ולא בבית של החולים. לישון בלילה במיטתך ולא על מזרון ליד מיטתו או אפילו במיטת המלון, הצמוד לבית החולים.
להפסיק את הקשר עם הגלוטן, שזה לא קל כשאת חושבת על הבאגט הטרי, המתפצח, שרק ריחו ממלא פיך בריר מְלֹא החופן. הגלוטן היא אבי הצליאק, כך שאם פרי בטנך הוא האשכנזי טהור, משני צידי מיטת כלולות, משני המטענים הגנטיים, ולא איזה יצור אסיאתי או אפריקאי, ראי הוזהרת. אם יש לו אותו מטען גנטי, מוטב שייחשף לגלוטן כמה שיותר מאוחר, ושנתיים זו ברירת מחדל לעניינינו. לפחות בתקופה הכי קריטית לביסוס מעמדו והתפתחותו, שלא יהיה מצב של פגיעה ברירית התריסריון והמעי הדק, דבר שיוצר בעיות של תת ספיגה, צמיחה, והתפתחות המוח.
נו, לפחות למענו עשי זאת. בלי קמח חיטה, שעורה, שיפון, מהצהרת ההיריון ועד גיל שנתיים.
ולמה הקבוצה השלישית? למה היא חיונית?
שמן הדגים והפשתן הם מאגרים מעולים לאומגה שלוש, שהיא חומצת שומן חיונית. וחיונית פירושה שבלעדיה, באופן מוחלט, אין חיים. כמו מים.
נכון שבשמן דגים יש טיפת כספית, אבל