על הדיאודורנט שלי…

אני, למען האמת, לא משתמש בדיאודורנט.
אצלנו, במועדון, אחרי החתירה, ואחרי המקלחת החמה (תודה לאהוד, בעל המועדון)
מתנגבים החבר`ה איש איש במגבת האישית,
והניגוב כולל א בתי השחי.
אחר כך הם מוציאים כָאֶלו סטיקים עם כדור מתגלגל או לחצן מצוקה המאפשר התזה,
ואני נחנק מהריחות.
סָנוֹ במיטבו.
ולמה הם מורחים/ מתיזים את התערובת הזו?
לָמָה שהם מעוניינים לעָוֶות את הריח הנפלט מבית השחי.
זה ממש כמו אותו האיש, שלאחר נפיחה דומיננטית או יציאה "הגונה בעלת נוכחות" בשירותים,
הוא מתיז ריח כזה מבקבוקון שכזה.
הוא מאמין שהוא יצא ידי חובה כלפי החלל המקומי.
אך למען הסר כל ספק, כל בר- אף יריח את הסירחון האורגינלי וגם את הריח שנועד לבָשֶם את חלל בית השימוש.

ממש צרפת של לואי ה 14.

דאודורנט? לא תודה. אני לא.
אני נוקט בשיטה אחרת. לעיונכם.

שלא תחשבו שלד"ר אריה אבני אין ריחות מבית השחי. יש ויש, כשהוא שוכח לנקוט פעילות מונעת.
בעצם, מה מקור הסירחון בבית השחי של ד"ר אריה אבני?
ממש כמו במעי הגס, לצורך הריח נחוצים שניים- הסובסטרט (המצע) והחיידק.
בבית השחי של ד"ר אריה אבני מופרשת זיעה וגם כזה חומר שעוותי, שנועד לשמור על העור המשומן.
בזיעה יש רכיבים אישיים, שבאים מהדם, שחלקם מקורם בצלחת, שתוכנה נכנס לקיבה.
מה שלא נכנס לפה- לא משפיע.
זהו סובסטרט בית השחי.
השותף השני הוא החיידק, או מיליוני חיידקים. מכל מיני שבטים. מכל מיני משפחות. כמו לדוגמא הסונים והשיעים. אלו רעים ואלו גם כן.

את הרכב ההפרשות של בית השחי של ד"ר אריה אבני לא קל לשנות.
וכך שבמאבק על ריח אנושי נותר לנו רק להתמודד עם האוכלוסייה הסונית/ שיעית, בחיידקים..

ד"ר אריה אבני הולך לבית מרקחת וקונה בקבוק של בֶטָדִין, שזה כזה יוד די קטלני, המשמש לניקוי ידיים בבתי חולים, במחלקות ובחדר ניתוח.
זה עולה לו, לד"ר אריה אבני, פחות מ 20 ₪.
כמו כן הוא קונה בקבוק של סבון לידיים, נוזלי, שופך מחציתו לכלי אחר, ובחצי הריק הוא שופך את הבטדין.
הוא מנער היטב (כי תמיד חשוב לנער) והרי לפניכם המצאת המאה (איזו מאה?)

ואז ככה.
בתחילה, הוא מורח את שני בתי השחי (זה מה שיש לד"ר אריה אבני), במקלחת, בתערובת שבבקבוק וממתין אקטיבית דקה תמימה, שהחומר יעבוד. אקטיבית זה כל הזמן מקרצף באצבעותיו וממולל את השער המקומי.
הוא חוזר על הפעולה כל יום, במשך שבוע.
אחר כך, כשיש דיכוי אוכלוסיית החיידקים,
הוא חוזר על הפעולה אחת לשבוע בקיץ
ואחת ל 10 ימים בחורף (ניסיון אישי)
וזהו.

זה הדאודורנט שלי…

אגב- מדוע יש לנשים יותר סרטן שד בצד שמאל?
כי מרבית הנשים במערב, וישראל הרי מערבית לאירן, הן ימניות, ונוח להן למרוח ביד הדומיננטית את חומרי הדאודורנט בבית השחי השמאלי.
בדיאודורט יש אלומיניום וכמדומני פראבן, וכל מיני רעלים שבעלי הון משקיעים בדיאודורנט ואז בינגו,
החומרים נספגים, שם,בבית השחי ומשם עד השד, המרחק קצר.
למי שיש מבנה גנטי מתאים, אכלה אותה.
השאירה שד בחדר ניתוח.
כמה טוב שאלוהים אהב סימטריה והעניק לה, ולנו, שניים.

נסו את הדאודורנט שלי.זיל וזול.

אהבתם את המאמר? שתפו לחברים

דילוג לתוכן