על הערמונית

ערמונית נגועה. מה עושים? עוד כשהייתי סטודנט לרפואה הסכמנו כולנו, בכיתה, כי הסרטן הכי טוב זה סרטן בלוטת התריס. הוא מאד איטי. הגידולים האחרים היו פחות סמפטיים, בייחוד אלו של הלבלב והריאה. כך שכששאלו אותנו איזה סרטן נבחר לעצמנו, היינו עונים במקהלה- של בלוטת התריס. חלפו כבר הרבה שנים מאז ימי הדסה העליזים. כשלראש עירית ניו יורק גילו סרטן בערמונית הבנו שזה לא צחוק. כשלראש הממשלה שלנו, אולמרט, מצאו גם כן משהו זהה, זה הפך יותר רציני, כי זה לא אמריקה. זה כאן. זה בירושלים. לא. סרטן הערמונית אינו מדבק. זה מנחם. כי פעם אפילו לחצתי את ידו של אולמרט בהוקרה, כשהוא היה עוד ראש העיר ועשה משהו מאד ציוני, שממש איני זוכר מה זה היה. וזה חבל. חבל על הזכרון שלי. הרפואה רצה קדימה. יש כבר בדיקת דם. PSA. בדיקת חובה לכל גבר, אם הוא באמת גבר, ועבר את גיל הוכחת הגבריות ועת ירידת הטסטוסטרון. היו גם בדיקות רקטליות, ואולטרא סאונד ממש בתחת, וגם ביופסיות תחת אולטרא סאונד וכדומה, Just name it. כל גבר בעולם המערבי הפך מועמד לשלל הפעילויות הרפואיות הפולשניות. ומאחורי כל פעולה פולשנית עמד רופא עם כפפות וקבלות לרישום התגמול. כל שנה 180,000 אמריקאים מקבלים את התשובה הפתולוגית- יש לך סרטן בערמונית. ברור שגם אולמרט עבר בירורים ואפילו, כך כותבים, נסע לארה"ב לצורך איזה ניתוח או טיפול כלשהו בבעיה שהתגלתה קדמית לרקטום. זה הפך לדי מפחיד, ואומרים שהפחד הוא האבא של הבירורים והבדיקות והניתוחים. אט אט הופיעו כל מיני מאמרים, שנטו לזלזל בסרטן זה. אתה סתם אימפוטנט, סרטן עלוב, לא שווה להשתין בכיוון שלך, כך טענו חוקרים מהשורה השניה, כי לשורה הראשונה לא נתנו להם לחדור, בגלל היותם נורא ביקורתיים על חוקרי השורה הראשונה, שתפסו חזקה על הערמונית, בדומה לחזקת החרדים על הגיור. פתאום החלו לכתוב, אותם חוקרי השורה השניה, כי הטיפול הטוב ביותר לסרטן הערמונית הוא לא לטפל בו בכלל. נקמת השורה השניה בשורה הראשונה? לא צריך טיפול משמע לא צריך בדיקות ולא צריך אולטרא סאונד בתחת ולא ביופסיה דרך פי הטבעת ולא בדיקה פתולוגית ובטח לא PSA. כריתת ענף כלכלי הקיים בזכות סרטן אחד. מה יעשו מחר עם אלפי רופאים שנתקעו בתחת? סרטן זה, טענו חוקרי השורה השניה, באופן מעשי, לא הורג אף אחד כמעט. חוקרים שבדים בדקו 6800 זכרים בגיל תחת 70 שנמצא אצלם סרטן ערמונית, והשוו מה קורה לאלו שקבלו טיפול כלשהו לעומת אנשי אפס טיפול. הממצא המעניין כי מבין הגברים ללא כל טיפול 2.4% מתו תוך 10 שנים, ורובם היו חולים ומטופלים במחלה אחרת קודם גילוי הסרטן. במבט חיובי, 98% מאלו שלא טופלו היו בחיים אחרי 10 שנים, למרות מחלות נוספות. כלומר כל שיטות הבדיקה החדשניות מגלות גידולים בשלב שאין לו כל ערך פרוגנוסטי. מה תורם הטיפול לחולים אלו? בעיקר צרות. כי ההקרנה מיותרת ומזיקה. ניתוח גורר אובדן זקפה בחלק מהמקרים, בעיות בשליטת השתן, כאב וצרות שאחרי הניתוח. בלי לציין את המחיר הכלכלי הממשי המגיע לכיסי המטפלים מעובר ולא שב של המטופלים, הרוצים את הטיפול הטוב ביותר. אז אם הרופא מוסר לך כי יש לך, אמור לו שאתה שמח, ולך הביתה. חייך. נדיר שסרטן הערמונית הורג. נדיר ביותר. ואל תשכח לעשות בו ביום סקס. למה לחכות ללילה? כעת אני חושב שסרטן הערמונית טוב יותר מסרטן בלוטת התריס. כאילו שמִשהו יציע לי לבחור.