אני חושב שזה מאד טבעי לחשוש שאנחנו, אני ואתם, נסבול מחר או אחרי מפגיעה במחשב האנושי האישי.
הרופאים קוראים לפגיעות הללו פרקינסון, אלצהיימר או סתם שיטיון.
האם הגיל שלנו הוא הקובע? האם זו האמורטיזציה הטבעית, גזירת הגורל? ובעצם, כמו שאומר המוסלמי המאמין, כולו מן אללה?
המכונית שלנו מזדקנת. משנה לשנה. היא לעולם, אחר הקניה, לא תהייה מודל מתקדם יותר. אך האם אפשר לשמור על המכונית שתהא במצב מעולה, גם שנתיים או 20 שנה אחר הקניה?
בוודאי.
הסוד הוא הקפדה על ההמלצות.
טיפולים כנדרש. בזמנם.
ואם בידינו לשמור על המכונית, רולס רוייס או סוסיתא, ברור שרק אנחנו יכולים לשמור על המחשב האנושי האישי, על ידי מניעת שחיקתו.
כל מה שנדרש הוא
— פעילות גופנית, וכדאי שתכלול גם צ`י קונג או טאי צ`י, ושאר האהבות האישיות האחרות- ריצה, הליכה, שחייה, רכיבה….
— תזונה. את המוח דופקים, הורסים, שוחקים……….הסוכרים. לכן יש לצמצמם, ככל שמתקרבים לנקודת השבירה, והיא מתקרבת כל יום ביום. מכיוון שסוכרים או פחמימות לא מומלצים, או בעצם בכמות מינימלית, נותרו לנו השומנים, כמקורות אנרגיה. שמן קוקוס זה לא רע. אסאדו ובשרים הכי שמנים זה נפלא. ביצים זה לא רע. גם RAW FOOD בתנאי שאין הרבה סוכרים.
כי מי שממתיק את חייו, מקצר את פעילות מוחו.
מלה של נחמה?
לחולי אלצהיימר מרבית המערכות והאיברים ממשיכים לפעול סביר. נו, אז המחשב מזייף פחות או יותר. ביג דיל!
