עד כמה שאני זוכר, גם אמא של אלברט איינשטיין נתנה לו שמן דגים. השמן של פעם היה די מסריח. לא היו בזמנו כמוסות של מרווה מרושתת. אפילו שמן פשתן לא שימש אז כשמן מאכל. לא היו מכונות להכנת קפסולות.
אמא של אלברט ידעה כי שמן דגים מונע רככת, בגלל משהו שכלל לא ידעו מהו. אבל זה עבד.
הבדיחה הגדולה שבסיפור ההיסטורי של שמן הדגים ששוב הרופאים היו הקוץ בתחת הקידמה.
בתחילת המאה ה 19 מצאו נטורופאתים, כאלו שלא היו רופאים, כי מתן שמן דגים מרפא רככת. המוני ילדי אירופה סבלו ממחלה זו. שמן דגים, שמן מכבד ליוויתנים, היה מוצר שכיח בבתי המרקחת אז.
כשהנטורופאתים הציגו את ממצאיהם נשמעה שאגת צחוק אדירה מפי הקהילה הרפואית. לעג וקטילה של ממצאי הנטורופאתים. האחרונים חשו בושה, סתמו את הפה, והטיפול הנפלא ברככת חוסל למשך כתשעים שנה, עד שמצאו את ויטמין D והוכיחו את יכולותיו הנפלאות.
אלא שאז לא ידעו כלום על אומגה שלוש. לא על חומצה לינולנית, לא על DHA ולא על EPA. אבל ידעו ששמן דגים הוא טוב. וכך, שכשהייתי בגן בפוזנן, פולין, קבלתי כל יום, כמו כל הגויים הקטנים, כף של שמן דגים די מסריח.
לי הוא לא נראה מסריח כי כשהגננת תפסה כי עמדתי פעם שנייה בתור, חטפתי כאפה על הראש הבלונדיני שלי.
היום אני לוקח כל יום כמעט כף שמן דגים. אני לא קונה מרווה מרושתת. שאחרים יקנו ממנה. אני מהמר על הסוס הישן, זה שבלעתי בילדותי.
ולמה כל ההקדמה הארוכה?כי קבלתי היום במייל סיפור מקסים. היה ב CNN. והוא נתן לי רוח עוד יותר גבית.
נער נקלע לתאונת דרכים בארה"ב. חבלת הראש היתה נוראית. לא היו לו כמעט סימני חיים. היה בטיפול נמרץ. לאבא של הנער היה מאבק קשה מול הרופאים. הוא רצה שהילד שלו יקבל שמן דגים. דרך הזונדה. הרופאים התנגדו. הם טענו כי אין הוכחות כי שמן הדגים יכול לעשות דבר במקרה כזה. למרות שהנער היה הכי קרוב למוות שיש, הרופאים התנגדו למתן חומר שכלל איננו תרופה אלא איזה תוסף שמנוני מזורגג. בסוף הם נשברו. הנער קיבל המון שמן דגים.
שלושה חודשים מאוחר יותר הוא שב לבית הספר התיכון ועמד בבחינות שנדרשו.
על עד אחד לא בונים case משכנע.
השני היה כורה פחם, שנלכד 41 שעות במכרה, כשהוא נושם CO וגם מתאן.התוצאה היתה נזק מוחי, אוטם בשריר הלב, פגיעה בכבד ובכליה.
כמו הנער, גם הוא קיבל 20 גרם שמן דגים, כל יום. כעבור שלושה חודשים הוא היה על רגליו, כמעט כמ קודם האסון. כמעט, כי מעט נזקים נותרו.
הרופא שהמליץ על שמן דגים, שחולל את הנס, הסביר כי שליש מתכולת המוח (בלי המים) הוא חומצות שומן אומגה 3. כמו כן לחומצות שומן אלו יכולת לצמצם, אפילו ברמה של הגנים, את התהליכים הדלקתיים במוח.
מכיוו שכולנו חווים מיקרו- טראומות למוח, כל הזמן, אולי כדאי לקחת כל יום לפחות 3 גרם שמן דגים, שזה בערך כפית אחת. כל יום.
אני ממליץ כי אני לוקח מנה זו כל יום.
הזהרו מרופאים.
הטילו ספק.
שאלו שאלות.
קחו אחריות. אל תתנו אותה בידי אחרים.
הטוב ברופאים- לגיהינום.
