דלקת עיניים. ילד.

מכתב מאמא שפגשה אווילים:

לד"ר אבני שלום.
הנה סיפורון קטן ולדעתי חשוב – בני בן ה-4 היום סבל מדלקות עיניים מגיל חודשים ספורים (ינק עד גיל חודשיים).
הלכנו לרופא ילדים.
הוא נתן לנו מרשם לתרוצדין (מקווה שלא עיוותתי את השם) כי הדלקת חזרה אחת לחודש.
עברנו לרופא עיניים מומחה ובמשך שנתיים הילד "שתה" מיני תרופות וגם טיפות במינונים מוגזמים של שלושה שבועות כל סוג.
אפילו קיבלנו מכתב מוכן לגן שהילד אלרגי ולא מדבק, סתם עיניים מפרישות ולא אסתטיות.
לאחר שנתיים קיבלנו החלטה והוצאנו מוצרי חלב מהבית (חשוב לציין שאחיו הבכור בן ה-7 אלרגי לחלב עם תעודות) והנה העיניים נקיות, צלולות ושלום לטיפות.. אז נכון שהרופא הבין שהילד אלרגי,
אך מדוע לא קישר בין אלרגיה לחלב והמשיך לטפל בסטרואידים וכדומה.

אמא יקרה.
עצוב לי שהסכמת להפקיר את מחצית חיי ילדך בידיים של רופאים אווילים. כנראה אלוהים שלהם, או משרד הבריאות, אוהב אותם, כי אחרת לא היה הסבר למה במערכת הרפואה יש כל כך הרבה מטומטמים.
הם לא יכולים להגיד שמעולם לא שמעו, שהרי הרמב"ם, הרופא הכי יהודי, וגם ד"ר אבני, הרופא השנוא כנראה במסדרונות מנכ"לי משרד הבריאות, רשמו את מה שרשמו. חלב הוא האל קעידה של הבריאות.

אומר לך ללא שמץ של ספק.
ממכתבך למכתבי אחרים, כוחנו עולה.
עוד אמהות שיודעות ימנעו מלגשת לרופאים מיותרים, וגם ימנעו מלהכניס לסל הבריאות (זו העגלה שהן דוחפות בסופר מרקטים השונים (מרכול בעברית)) את מוצרי החלב.
וכך יהיו פחות ילדים חולים בישראל וניתן יהיה לפטר הרבה רופאים יוצרי חולי.

אני מקווה שתכתבי לי כי את נמנעת ממתן חיסון לילדים, שהוא בעצם חיזון. כן, עם ז`.
בברכה
ד"ר אריה אבני
13.2.2013