הוא מסכן. הוא נדפק. הוא איבד מה שנתנו לו!!!

הם נתנו לו את זה ממש כמעט ללא תמורה. כמעט חינם. אולי אוכל לכתוב- ללא תמורה.
הם היו חייבים לו זאת. בגלל השבועה. לה הם נשבעו בסיום אותן השנים. מטרתם העיקרית הייתה להדביק ואם גם אפשר, לנסות ולעזור. לתמוך במכירה מנתבת הון.
ברור שאותה ההדבקה היתה החשובה ביותר, כיוון שהיא הייתה אמורה ללוותו כל חייו.
והוא, הטמבל, לא שמע בקולם. הוא החליט להיות חריג. עצמאי. הוא חשב שיוכל לנוע בדרכי החיים ללא תמיכתם, ללא המעקב, ללא המתכון הסודי שרקחו עבורם יודעי סוד.

מה קורה, יקירַי, לא הבנתם דבר מדברי?
אז אינכם הראשונים באי ההבנה הראשונית. ככה זה נפלט לי מהראש בואכה האצבע האמצעית ביד שמאל. זו המקלידה. מודה-נדפקתי מימין. רסיסי מִצרים.

הוא כתב לי את המכתב ואני מצרף אותו כמות שהוא, כולל יום המשלוח והשעה ושמו.
אני מאשר שלבחור יש ביצים בלי קשר למגדר:

Yakov Lador
9 מאי 07:38
שלום אריה אבני,
לפני שנתיים התקשרתי אליך לנייד ושאלתי אותך אם אפשר להפסיק לקחת כדור ראפאסל אם אני לא אוכל מוצרי חלב בגלל טבעונות.
אמרת לי שכן ושאעדכן אותך איך הולך… היום אני חולה קרוהן לשעבר ! ללא אף תרופה.
תודה על הספר שכתבת. רוב מוחלט מבני המשפחה הקרובה הפסיקו
אשרי מסיר מדבקות עם מזון העגלים. תודה לאל. אנחנו ונהנים מבריאות.
אני מורה ואין כיתה שאני לא משוחח על הסוגיה… הכי כיף שהורים מצלצלים ואז אני משתף גם אותם!
שוב תודה
יעקב

—-

הרופאים אוהבים להדביק אבחנה. מהאבחנה נגזרת הכימותראפיה. הבחור לעולם לא יבריא אם את הביצים שלו הוא לא ירחיק מאד מהקן שבין העצים שבפרדס הגסטרואנטרולוגים.
אני מאושר בשבילו.
אושרו של מסיר מדבקות.