טרשת נפוצה.

קוראים לה אידית או עידית. היא העדיפה לרשום את שמה באנגלית.
היא, בדומה לי, כועסת.
כועסת על אותם הנוירולוגים, המקבלים משכורת טובה על כמעט לא הרבה וגם מעיזים לנקז חולי טרשת נפוצה, מכל רחבי המדינה, תוך אפס הצלחות בהחלמה פרמננטית.
יש לא מעט מה לעשות כדי להחלים ממחלה זו.
הטעות הגדולה היא לפנות לנוירולוג.
הגוף שלנו חכם. הנוירולוג טיפה פחות. טיפה ענקית.
וזה מה היא כתבה לי.

"הנה מה שניתן לבשר גם לחולי טרשת נפוצה.
פרופ׳ ילינק, מומחה לטראומה בעברו ועורך כתבי עת רפואיים, חלה בטרשת זו. הוא עבר על החומר האינטרנטי, החלים וכתב בנושא. הספר מצטט מחקרים רלוונטיים והוא מסביר בשפה פשוטה מדוע שיטות המחקר וכל הגורמים מסביב פועלים לטובת יצרניות ה"תרופות", הביג פארמה.
הוא ועמיתיו הקימו ארגון באוסטרליה ובאנגליה שמטרתו לעזור ולשכנע חולי טרשת נפוצה לטפל במחלה בעצמם. ידידה שלי, כ-12 שנים אחרי התקף קשה, שיקמה את עצמה לחלוטין ובמילותיה שלה ״מעולם לא הביטה לאחור״ ומאז גם ילדה שני ילדים בריאים. ברור שמוצרי חלב עפו מהמקרר הביתי."

בטח ששמחתי.
משרד הבריאות הוא הבעיה הישראלית.
אביב רפואי כבר כאן.