האמת שגם אני, בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, לא ידעתי חצי ורבע דבר על נזקי החלב לבריאות האדם.
הייתי כמו מנכ"ל משרד הבריאות דאז, שלא היה לו כל מושג בנושא הרעלת ישראלי ממוצע, הרעלה שמקורה חלב. בעיקר חלב פרה. כמוהו האונקולוגים ורופאי ילדים ואורלוגים וקרדיולוגים…
כשהתגלה לי הנושא, והתעמקתי בו, והרציתי בנושא וכתבתי שני ספרים לבני עמי בלבד (בעברית. רק), שמחתי שמנכ"לי משרד הבריאות וראשי תנובה ושטראוס אין להם מושג כי מוצרי חלב הם המקור העיקרי (70%) לתחלואת הישראלי והישראלית. אחרת היו עלולים ליטול נפשם בידם. אפילו למנכ"ל תנובה הויע סרטן ערמונית.
על הכול כתבתי ב"שוטי החלב", בסיועו של ד"ר שאול טל.
וכעת מגיע אלי המכתב הבא. באמת עושה חם בלב בימים הכי קרים של השנה, עד כה.
חבל שעדי לא קראה את הספר שלי בשנים עברו.
בל נביט לאחור. עדי, עשי חיל.
וזה מכתבה:
לד"ר אבני היקר מאוד!
לאחר שצפיתי בהרצאתך בנושא תזונה היה לי ברור כשמש שמאותו רגע
הרגלי האכילה שלי הולכים להשתנות.
זה דבר מאוד לא מובן מאליו-
אוכל הוא אחת האהבות הגדולות בחיי, מכל בחינה- אכילה, בישול ואפייה.
חביבים עלי במיוחד הם מוצרי החלב.
אבל, באופן מפתיע ומרשים, לאחר הצפיה בהרצאתך,
הם חדלו להיות מזון מבחינתי.
שיניתי את תזונתי לפי המלצתך.
מאז, לאחר שנים ארוכות בהן התעוררתי מדי בוקר מתעטשת ומקנחת את האף במשך שעתיים תמימות ולפעמים יום שלם, בלי קשר למזג אוויר, מקום, או כל סיבה אחרת המתקבלת על הדעת,
אני קמה כעת בבוקר עם נשימה צלולה ונפלאה. השינוי הוא כה דרמטי, שהוא מרגיש לי ממש סוג של לידה מחדש.
סיפרתי לאחותי המתגוררת בארה"ב, הסובלת מאותה תופעה.
גם היא הפסיקה עם החלב ונרפאה.
תודה רבה לך על המידע היקר מפז.
אני קוראת את התכנים באתרך באופן קבוע ומודה לאלוהים שיש בנמצא רופא כמוך.
אני מקווה שתצליח לחולל את המהפכה שהפכת להיות השליח שלה.
בהערכה עמוקה,
עדי