שמעתי בגלל שסיפרו לי שגם בחיטה השתבחה ארצינו הקטנטונת.
אבל ספר הספרים, שם נכתב על אותה החיטה, נרשם לפני די הרבה זמן, בזמן שידעו ממש לכתוב, וכל מלה הייתה במקומה לעולמי עד.
היום כבר לא כותבים כך, באופן שהמשפטים יחיו לנצח, וגם החיטה של היום זו לא החיטה של פעם.
דפקו לחיטה המקורית את הצורה. שילשו לה את מספר הכרומוזומים, עשו כל שיבולת מלאה בגרעינים ועתירת גלוטן.
והחיטה האמריקאית היא אם כל חטא, אפילו יותר מזו הצומחת לה במרחבי אירופה.
אז מה הפלא שיש היום המוני חולה צליאק, ושני אחוז מהילדים כבר על הפנים.
אבל, ממש כמו החלב, המכה בכל הכיוונים, ומחולל סוכרת נעורים ומחלת קרוהן ודלקת גרון ותוספתן וסתימת כל דם וסרטן השד והמעי והערמונית וקטארקט ודלקת פרקים ועוד המון רעות חולות, גם הגלוטן, שמאכלס בעיקר את החיטה, מכה מתחת לחגורה וגם מעליה.
אז הנה מכתבה של פאולה, ששלחה לי רק אתמול:
בשנת 2007 בעקבות תחושת מחלה שלא חלפה במשך 3 חודשים (הבדיקות השגרתיות יצאו תקינות), החליט רופא המשפחה לבדוק את תפקוד בלוטת התריס.
כך גיליתי שחליתי בהפרעה בבלוטת התריס הנקראת מחלת השימוטו (מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס).
ה – TSH שלי נע בין 0.01 ל – 60 (שזה אומר שהתנדנדתי בין יתר פעילות קיצונית לתת פעילות מרשימה).
ויחד עם המכות שניחתו על הבלוטה, גם המצב הבריאותי הכללי שלי הייה כמו רכבת הרים, פעם היפר ופעם היפו.
תוך שבועיים רמת הנוגדנים שלי לבלוטת התריס עלתה פי 4 מעל הנורמה התקינה (הרמה התקינה הייתה 50
ואצלי זה הגיע ל – 213).
אט אט החלה התת פעילות להתבסס והסכמתי לקבל את האלטרוקסין, ההורמון של בלוטת התריס.
הטיפול הזה שיפר את תמונת הדם מבחינת תפקוד הבלוטה, אך הנוגדנים המשיכו לעלות.
ברור שהשריפה המשיכה להשתולל בגופי. משהו המשיך לשפוך דלק לתוך הבערה הסמויה.
כל מספר חודשים ה – TSH הייה יורד מעל הנורמה ואז שוב עולה וחוזר חלילה.
כך מצאתי את עצמי כעבור 4 שנים עם רמת נוגדנים של 865 (אגב, בינתיים הרמה המקסימאלית התקינה הורדה ל – 35). אז תעשו לבד את החשבון עד כמה הנוגדנים שלי חרגו מעל הנורמה. אך זה לא שכנע את הרופא שלי שהמחלה מתקדמת.
"אם ה – TSH שלך תקין, אז הכל בסדר. מה זה משנה מהי רמת הנוגדנים שלך? אין טעם לבדוק אותם כי במילא אין טיפול לזה".
אין טיפול לנוגדנים?
מסתבר שיש.
אך כדי לדעת כדאי לקרוא מה השתנה הלילה הזה מהלילות שחלפו, עת הרופא למד בלילות את מה שידעו בעברו הרחוק.
לא מעט מחקרים עדכניים מצביעים על קשר משמעותי בין צריכת גלוטן לעלייה בנוגדנים לבלוטת התריס בעיקר מסוג THYROID PEROXIDASE. מסתבר שלמולקולת הגלוטן יש מבנה הדומה למולקולות השוכנות על תאי בלוטת התריס. ובכל פעם שגלוטן נכנס אל זרם הדם מערכת החיסון מגיבה בצורה מאוד אגרסיבית לא רק נגד הגלוטן עצמו, אלא גם כנגד תאי הבלוטה בגלל הדמיון ביניהם. יתרה מכך, התגובה החיסונית לגלוטן נמשכת עד חצי שנה בכל פעם שאנחנו לוקחים אפילו ביס אחד ממשהו בקרבו שוכן לו הגלוטן.
לא מאמינות?
תעשו ניסוי ותראו מה יקרה לרמת הנוגדנים שלכן, יקירותי עם תת פעילות בלוטת התריס בגלל אותו ההש-עם-אוטו!
כן, כן. עשיתי את הניסוי הזה. זוכרים את 865? זה הייה ביולי 2012.
כעבור 3 חודשים ללא גלוטן רמת הנוגדנים ירדה ל – 496.
וכעבור 3 חודשים נוספים כבר הגעתי ל – 206. ובמרץ 2014 כבר הגעתי לרמה של 44.1 . עוד קצת ואגיע לרמת הנורמה – 35.
ואיך אני יודעת שזה קשור לגלוטן?
כי זה הדבר היחידי ששיניתי באורח החיים שלי.
מה המסר?
א- אם אתן סובלות מבעיות בבלוטת התריס תבקשו שיבדקו לכן את רמת הנוגדנים. זה חשוב!
ב- אם גיליתן שהנוגדנים שלכם גבוהים, ותרו על הגלוטן ותראו את ההבדל.
ג- אם אתן בהיריון או לא, ורוצות לשפר את אורח ואורך החיים, סלקו את הגלוטן מסביבות ביתכן.
בברכה
פ.ב.
—–
שמחתי לקבל את מכתבה של החברה לעט שלי. זה מסר חשוב, הרפואה האמיתית. הקשר החי בין המזון ללועסו, לבולעו, לנפגע על ידו.
אל תשכחו שמשרד הבריאות הוא בעיית הבריאות של עם ישראל בארצו המתחדשת.
יש שם bunch of idiot שיתכן ונהנים שיש המון חולים, תחת הסיסמא: "עוצמתנו במספר חולינו".
לנו יש "צבע אדום" כדי לשמור על חיינו, אבל אין "צבע אדום" כדי לשמור על בריאותנו.
אגב- אל תספרו לאיש, אבל כשבכל 4 שבועות של המבצע החוזר על עצמו קברנו בסביבות 70 יהודים, בגילאי תחילת החיים הממשיים, נקברו בהשקט ובבטחה, תחת אדמת הקודש, 11,000 לחלק ל 12, שזה כמעט 917 בני כל הגילים, מקטנים ועד גדולים, לפי חרב, בסיוע מקצוע האונקולוגיה, שתרם ימבה מיליארדי שקלים שהומרו לדולרים על פי השערים המשתנים לתעשית הכימותראפיה. בעוד שמתי הקרבות שמרו על בריאותם עד רגע לכתם, האונקולוגים היו עדים לעינויי הגוף והנפש של הקרבנות של האונקולוגיה.
בתום המבצע הצבאי יש לטפל במשרד הבריאות, המכניס את החמאס לכיסו הגדול פי המון.
ונשמרתם מהוראות משרד הבריאות.
השמעו להוראות משרד העורף, שאינו עורף כמו קודמו.