כתבה לי מ. :
שלום ד"ר יקר.
זו לא הפעם הראשונה שאני פונה אליך, בכל מקרה עזרת לי מאד עם הידע שאתה משתף.
ולכן חשבתי לשתף אותך גם, ואולי זה יעזור לאחרים:
בחור יקר, 40+, פתאום סובל מצורך תכוף בהשתנה.
הולך לרופא, נשלח למיון ובדיקות לא מוצאים כלום.
נותנים אנטיביוטיקה ליתר בטחון ועוד בדיקות (נו, זה כבר הגיל הזה שמתחילות בעיות באמצע הגוף, וקצת למטה, כך אמרו לו).
ואני חושבת – לא יכול להיות שזו בעית ערמונית.
אני מתחילה לפשפש קצת באתר שלך, ומוצאת קשר בין חוסר מגנזיום לבין עווית שלפוחית השתן, ומבינה שבדיוק אז הבחור התחיל לעשות פעילות גוםפנית אינטנסיבית ואפילו השרירים גדלו ובטח בזיעה הוא איבד נמגנזיום.
נראה לי נורא הגיוני שהבחור היקר נכנס לחסר מגנזיום.
אמרתי לו שינסה, אמר ינסה, אין לו מה להפסיד. ממילא יש זמן בין ביקור לביקור אצל האורולוג.
הוא היה שבוע על הרבה מגנזיום, לפה ובמריחה על העור. תוך שבוע הבעיה חלפה. הגיע לאורולוג יושב מולו ומדווח למומחה כי הבעיה חלפה רה בעזרת מגנזיום.
הרופא אומר שלא שמע על זה, שזה מעניין ושיש לו הרבה חולים עם שלפוחית עצבנית. אם לא זרק את הבחור שהציע לו דרך מגנזיום זו נקודה לזכותו כי יש לו ראש קצת פתוח.
אז תודה לך (שוב). ממשיכה לעקוב אחריך… מ.
(יכול לפרסם את המקרה אבל בלי פרטים מזהים כמובן)