את המכתב הבא קבלתי אתמול. שלחה אותו אבישג. נורא נחמד. נורא נחמדה. מצאתי שוב לנכון להביאו לעיון קוראים, בתקווה שהם יעבירו את הכתוב בהמשך לעיון אחרים, שעדיין לא קראו את "שוטי החלב".
הדרישה מהחושב ללמוד רפואה היא גבוהה. ציונים גבוהים. יכולות …מילוליות. יכולות אנליטיות. רק דבר אחד לא נדרש מהם, מהסטודנטים.
כי אולי אם היו דורשים מהם את זה היה ניתן למלא חדר בגודל 4×4 מטר בכל הסטודנטים של המחזור. ולא אולמות. הם לא נדרשים להראות יכולות חשיבה, ביקורת, התרסה. הם נדרשים מה שקיים טבעית בכל קוף ממוצע. יכולת חיקוי. הבכיר נותן אקמול- הוא נותן אקמול. הבכיר נותן כימותראפיה- הוא נותן כימותראפיה. הבכיר נותן סטרואידים- הוא נותן סטרואידים. הוא לעולם לא ייבקר ויחשוב וינסה דרך אחרת. אל תאמרו שזה לא הכי דומה לקוף.
המזל הוא שבאינסטלציה ההומנית, הרפואה הפולשנית, מאד חשוב ונדרש לחקות את הבכיר, עם יכולת אילתור אישית. זו כירורגיה. זו פלסטיקה. זו ההשתלה.
תראו לדוגמא את ד"ר יוסף דיין, שובב ממוצא מצרי. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה. בתל אביב. אתם בטח חושבים שהוא המשיך להיות פנימאי, ההתמחות אותה הוא סיים. הצחקתם אותי. הוא היה בחור מבריק, שיודע לחשוב. ברור שהוא עזב את הרפואה הכושלת הזו. כי הואר חשב. כי הוא שאל. כי הוא באמת באמת רצה לעזור למסכנים, שנפלו לידי פנימאים ודומיהם. כי אין רבים כמותו בישראל.
כמה רופאים לא חכמים נמצאים בישראל? המונים. מדי פעם נציג מהם יושב מולי באולפן טלוויזיה ומנסה להסביר לעם כמה החלב טוב. לשם כך הוא הובא לאולפן כי כבר פה ושם יודעים שאני טוען שחלב ומוצריו הם חרא. סליחה. נוזל מחורבן. והמון חולים בלא דעת נמצאים בהרעלת חלב.
מה הבעיה לרופא לומר לכל מטופל- סלק את מוצרי החלב. באומרו כך הוא הופך לקוף מוצלח יותר, קצת דומה לי, כי אני מחקה כמו קוף את הרמב"ם שאמר- וכל שיעשה מן החלב- רע מאד….
סיימתי את ההקדמה המתפרצת. המכתב של אבישג כעת שלכם:
ד"ר אבני שלום וברכה! אנחנו קוראים הרבה באתר, תבורך על שינוי התפיסה שאתה עושה, על המלחמה שנראית חסרת סיכוי כמעט, אבל בסוף זה יקרה! הנה כמה סיפורים קטנים על נזקי החלב במשפחתי- לפני יותר מ 15 שנים, כשאחותי הקטנה הייתה בת חודש, וניזונה רק מהנקה, היא `חטפה` דלקת אוזניים רצינית. והרופאה, כמובן, נתן אנטיביוטיקה. לאחר שבועים חזרה הדלקת. אימי הלכה למטפלת הוליסטית שאמרה לה להפסיק לצרוך מוצרי חלב פרה כל עוד היא מניקה. אימי הפסיקה, אך בכל זאת הלכה לרופאה גם הפעם, ובתמימותה סיפרה לה על המטפלת והחלב, ו`חטפה` צעקות פלוס מרשם נוסף לאנטיביוטיקה, שהפעם לא נתנה לתינוקת. לאחר שבוע חזרה לרופאה לבדוק את האוזניים, הן היו נקיות. והרופאה? אימי לא סיפרה לה שהתינוקת לא קיבלה את התרופה, אלא שפשוט הפסיקה להזרים לה חלב פרה דרך חלב האם.. אני ומשפחתי הפסקנו לפני שנתיים לצרוך מוצרי חלב והשינויים הקטנים היו מפתיעים- אני, שמאז שעמדתי על דעתי לא זוכרת ווסת סדירה, ותמיד ייחסתי את האיחורים (המטורפים) לעודף משקל ולחוסר פעילות גופנית. והנה, כבר שנתיים, כמו שעון!. ועדיין יש עודף משקל וחוסר פעילות גופנית.. בעלי, גם הוא מאז שעמד על דעתו לא זוכר בוקר ללא קינוחי אף, במשך חצי שעה ויותר. כל בוקר היה מעיר אותנו בקולות תרועה רמים. לא עוד.. כבר שנתיים שאנחנו מתעוררים לשקט ולשלווה..:)) תודה על האתר, על הידע. על ההליכה המטורפת נגד הזרם.
זהו. זה מה שהצעירונת כתבה לי.
אז אם אתם שואלים כמה טמבלים נמצאים במערכת הבריאות, יש לי תשובה- יותר מדי. הזהרו מהפנימאים, מתת מומחי פנימית. מרופאי ילדים. אל תשכחו. האינטרנט מלא נפגעי רופאים. לימדו מהם. הדרך שהם בחרו עשויה להיות גם דרככם מחר.
שבת שלום.
אל תשכחו להעביר את הכתוב במייל לכל מכותבי מכותביכם.