מכתב ששלחה לי מיכל.
כנראה שהבינה את צורת ההסתכלות שלי על עבודת האונקולוגים.
האונקולוגים הם אכן אנשים מיוחדים, שגדלו בבתי חולים, צמודים למגרות של אמפולות ופלקונים, שעליהם רשום באותיות זעירות שהם עלולים לגרום לסרטן אם מזריקים אותם לגוף אנושי או לגופה של חיית ניסוי אחרת.
הם, האונקולוגים, קרוב לוודאי, מעולם לא הלכו לקניות, לשוק ירקות, לשוק תבלינים.
משום כך הם מעולם לא שמעו על ויטמין C (תפוזים, פיג`ויה….), על כורכום (תבלין), על שיבה (צמחי מרפא), שמן דגים (פיכס…).
הם אומללי האתמול החולף. מיכל ואני יודעים שהאביב האונקולוגי כבר מבצבץ ובא.
לד"ר אריה אבני
שלום רב ,
התוודעתי לספרך ואתרך לא מזמן והוקסמתי מרעיונותיך היפים, המחוברים לטבע. הערכתי את הכבוד שאתה רוחש לאלוהים -בורא היקום לאחר נטרול מעמדו מצד הרפואה המודרנית.
צורת החשיבה שלך נבונהומעמיקה.
התפעלתי מכתיבתך המביאה רעיונות גדולים ומביעה אותם בפשטות טבעית המשולבת בהומור מצחיק .
נראה לי שאתה אולי האדם היחיד עלי אדמות שהעז להתבטא בחריפות כלפי קהילת הרופאים ושיטותיהם. העזת להורידם מכס המלכות שהמליכו את עצמם ולהעמידם במקומם האמתי – אנשים עם חשיבה מרובעת ונעדרת
תבונה, ההורגים ברישיון בני אדם חסרי אונים .
בעיני, אתה כמו אותו ילד שישב על ענף של עץ וקרא בקול ברחובות העיר :
תראו, המלך הוא עירום ! המלך הוא עירום !
אני מצדיעה לך על כך .
לפני מספר חודשים נפטרה אחותי היקרה לי מאוד מלויקמיה.
בהיותה בשנות העשרים לחייה, נישאה אחותי לגבר אמריקאי נוצרי שהתגייר למענה. היא חייתה כעשרים שנה בארה"ב ולה שני בנים.
לפני כשנתיים היא אובחנה כלוקה בלויקמיה לימפוציטית חריפה (זאת כשלושה חודשים לאחר ניתוח כריתת בלוטת התריס בשל היפרתירואיזם. בו קיבלה מינון גבוה וממושך של methimazole,הגורם לפגיעה במוח העצם ) .
לאורך כל תקופת מחלתה,אחותי טופלה בבית החולים "היוקרתי " בניו יורק Memorial Sloan Kettering .
אחותי הייתה בחורה משכילה, שהקפידה על תזונה טבעונית, פעילות גופנית,מדיטציה ועוד, אך הטיפולים האינטנסיביים היו חזקים מכל והם הכריעו אותה. או נכון יותר לומר הרגו אותה.
בתודה ובכבוד רב
מיכל ג.