אפילו לא בקשתי את רשותו של כותב המכתב שיופיע בהמשך, לצרף את המילים שלו להגיגַי הכתובים.
ראיתי במכתב שלו נכס, שאני מחוייב להעבירו לעיני האחרים, שמטיילים באתר שלי.
אגב- אנא העבירו את קישורית האתר הזה לכל מכותביכם ובקשו גם מהם להעבירו הלאה וזאת כי אני מאמין כי הדברים שאני רושם כאן יהיו רלוונטיים גם עוד 10 שנים ויותר. אמת לא נהיית יותר או פחות בגלל רבים או מעטים (גניבה מדברי חכם ממני). רק המון שמבין ובשל כך זועם יעלה על בריקדות ויזעזע את חלקיה ההרסניים והממיתים של מערכת הבריאות הישראלית.
על הדרמטולוגים כתב כבר אבי ההומיאופתיה, סמואל האנמן, שהם ההכי גרועים בין כל הרופאים. בזמנו.
הדרמטולוגים מורחים את האומללים הסובלים הבאים לקבל עזרת "חכמים" באיזו משחה, בלי להבין בכלל מדוע יש מחלת עור.
מחלת עור היא זעקת הגוף- לא טוב לי!!!
התזונה מחורבנת, ואותה (כך אומר הגוף) אני מנסה להרחיק מגופי, אל העור, כדי לא לפגוע באיברי החיוניים לקיומו של האדם, עליו אני, "מערך הבריאות הפנימי", אמור להגן, בכלים ששתל בי היושב"ם.
וגם המתח הנפשי מרוקן את מאגרי היכולות שלי לתפקד, כך טוען אותו המערך הפנימי ההוא. אני זקוק לשלווה.
הבחור ששלח את המכתב רושם אפילו את האבחנה שכתב הפתולוג. ארבע אותיות באנגלית דמויית לטינית שמתארות רק דבר אחד- טמטום. מילים שמכסות תחת ולא מצביעות על הבעיה. תיאור נוף פתולוגיה של אותה חתיכת עור שנשלחה בפורמלין למכון. הפתולוגי.
ארבע מילים של הפתולוג הם הכלים של הדרמטולוג, המחדירים פחד ללב כל היושב מולו:
"יש לך ליכן פלאנוס סימפלקס כרונוקוס!!!.. ולכן אתה זקוק למריחה".
נעבור כעת למכתב של הבחור.
מכתב מונומנטלי. עוצמתי בפשטותו.
תמצית הרפואה הנכונה על רגל אחת.
ואחר כך ראו את תשובתי.
זה הכול, וזה המון, להיום. רפואה על רגל אחת. מנזלת ועד סרטן הלבלב. הכול.
———–
לד"ר אבני שלום רב, אני פונה אליך לאחר ביקור באתר ושמיעת ההרצאה שלך (באינטרנט).
אני סובל מזה כ-3 שלוש שנים ממה שאובחן (ביופסיה) כ Lichen Planus Simplex Chronicus .
אני סובל מגרד מעיק ביותר (מספר התקפות גירוד מדי יום!)בחלקים שונים בגוף. בעיקר גפיים וגב.
משחות סטרואידים מקלות אבל לא מרפאות, וכמובן אני משתדל לא לקחת באופן תכוף. ברור לי שסטרואידים לא באמת מרפאים.
לאחרונה הייתי בטיול של 3 שבועות בנפאל והתסמינים חלפו כמעט לגמרי! אני משער שהסיבה היא שינוי בתזונה. במהלך הטיול אכלתי רק אוכל צמחוני, ובנוסף שום דברי מתיקה. בארץ אני אוכל הכול… ומאוד אוהב דברים מתוקים.
עם חזרתי (לפני כ-10 ימים) חזרתי לתפריט הרגיל ואני חושש שגם התסמינים חוזרים. בינתיים אני נמנע מאכילת שוקולד (יש לי השערה שמשפיע) אבל לא מדברים אחרים. אשמח לשמוע את חוות דעתך. באם אתה חושב שיש מקום לקביעת פגישה, אשמח לקבוע. בברכה, יובל רועי
——–
והנה תשובתי לדברי הבחור:
לשובב שאינו יודע לקרוא
קרא בשלישית מה שהקלדתָ במו אצבעותיך
מה שכתבת הוא תמצית וסיכום של כל הרפואה. הרפואה הנכונה על רגל אחת.
ה"שקט הנפשי" והמזון הם בסיס הבריאות וגם מקור כל מחלה. כל מחלה. כל מחלה. (רשמתי שלוש פעמים?)
אם יש לך דלק במיכל המכונית ורצון לשלם 600 ₪, לי, אז בוא למרפאתי.
אפשרות נוחה יותר היא צמחונות כמו בנפאל למשך שישה שבועות. ואח"כ עוד.
אלוהים שלח אותך למכללת הרפואה המושלמת, אי שם בהרי אסיה. יצאתָ! למדתָ?
אללה כרים (בהשפעת מגורי צמוד לוואדי ערה. עדיין חג הקורבן).
בברכה
ד"ר אריה אבני