טעויות קונבנציונליות עלולות להמית…..

אני ממשיך בכתיבת הספר. אני בפרק על ד"ר Paul Gerhardt Seeger. בחור מבריק. הוציא את האוויר מהבלון הנפוח של הטענה האונקולוגית הצולעת שהסרטן נגרם ע"י מוטציה, פגיעה בגרעין. פגיעה בכרומוזום. פגיעה בגנים. פגיעה בבסיסים.

הייתי באמצע כתיבת המשפט "אין ספק שעבודת החוקרים הגרמנים במאה הקודמת היא התורמת העיקרית לכריתת ראשה של האונקולוגיה הישנה, הקטלנית, הרצחנית, שצמחה למימדים מפלצתיים בארצו של הנשיא…"
ברור שהתכוונתי לאובמה, כי הוא הנשיא שלהם בימינו אנו, כעת, אבל לא רציתי לציין את שמו, אלא את מספרו במניין נשיאי הארץ המובטחת ההיא. אז פניתי לויקיפדיה. מספרו של אובמה הוא 44. רציתי לראות עם אכן גורג` היה הנשיא הראשון, מה שהסתבר כנכון.
ואז צדה את עיני העובדה שהנשיא השני של ארה"ב, אדמס, מת בגיל 91 (1735-1826)
והנשיא השלישי, גפרסון, מת בגיל 83 (1743-1826)
והנשיא הרביעי, מר מדיסון, מת בגיל 85 (1751-1836)
(נכון שהממוצע גילם של שלושתם, ילידי המאה השמונה עשרה, גבוהה משל תוחלת חיי הגבר הישראלי הממוצע, היום?)
וההוא, הנשיא הראשון, למה הוא מת בגיל 67???
נרצח?
הוא נולד בשנת 1732 והלך במהירות לעולמו בשנת 1799.

וכך היה מה שהיה.
וכאמור, רופאים קונבנציונלים הסתובבו בין הרגלים גם באותם הימים.
רק תחשבו מה יחשבו על האונקולוגים של היום, שאני מגדיר היום כאונקולוגים ישנים, שעדיין מסרבים לפנות מקום, נניח בשנת 2035.

נחזור לג`ורג` וושינגטון.
הוא יצא לגימלאות בשנת 1797, בהיותו בגיל 65. גיל נאה לפנסיה. הוא עבד בחווה שלו, ובזמנו הפנוי גם זיקק spirit, שהוא, כידוע, טוב לנשמה.
ב- 12 בדצמבר, יום גשום וקר נורא, בילה הנשיא הראשון שסיים את תפקידו הממלכתי, על גב סוסו, כשהוא נוסע לבדוק את חוותו הגדולה. הוא רכב במזג האוויר העוין מספר שעות, וללא ספק הוא היה רטוב עד לשד עצמותיו. בערב הוא שב אל ביתו, ובלי להחליף את בגדיו, כי הרעב הכריע, הוא אכל את ארוחת הערב. זה היה ביום רביעי. ביום שישי הוא התעורר עם כאב גרון שהתפתח לצרידות. אך למרות השינוי, הגנרל לא ויתר, עלה על סוסו ועבר בחווה כשהוא מסמן את העצים שהוא הועיד לכריתה.
בשלוש לפנות בקר, ואנחנו כבר ביום השבת, הוא התעורר עם קוצר נשימה קשה, בקושי יכול היה לדבר או לבלוע.
הגישה הרפואית המקובלת באותם הימים (הרפואה הקונבנציונלית דאז) הייתה הקזת דם. לכל מחלה קשה. שלושה רופאים בכירים הגיעו למיטתו. שני הבכירים טענו שמדובר במורסה בשקדים. הצעיר מביניהם טען כי יש לנשיא דלקת קשה של הגרון. הקזת הדם נקזה מהוריד כמות משוערת של מחצית מכלל דמו, כך צוין בויקיפדיה. הנשיא הראשון עצמו היה מאמין גדול בהקזת דם, כי כך קבעו הרופאים הקונבנציונליים. הוא עצמו היה מנקז דם מעובדיו כהי העור, כשחלו.
כשהסתבר לשלושת הרופאים ששהו ליד מיטתו שעות, שאין כל שיפור במצבו, ואפילו חלה החמרה במצבו, הרופא הצעיר, ד"ר אלישע דיק, ביצע לנשיא טרכיאוטומיה, יעני פתח בטריכיאה, צינור הנשימה בצוואר. בודדים באותם הימים הכירו את הניתוח הזה.
בשעה 10 בבקרו של יום שבת חורפי, שבע שעות אחרי שהנשיא הראשון התעורר בגלל מצוקה, והרופאים הנ"ל נקראו אל מיטתו (מיתתו?), הוא כבר לא היה איתנו (איתם).

סתם פרט פיקנטי נוסף.
וולפגנג אמדאוס מוצרט מת שמונה שנים קודם לכן. גם כן בחודש דצמבר. גם הוא קבל הקזת דם סטנדרטית. כי בהקזה האמינו הקונבנציונלים. מוצרט, חודשיים לפני יום הולדתו ה 36, מת כשהוא בהכרה מלאה. רק נורא חלש. חיסול קונבנציונלי של כישרון מוסיקלי נדיר.

אהבתם את המאמר? שתפו לחברים

דילוג לתוכן