זה נשמע מאד שיקי. אתה מתיז כזה משהו עם ריח אלכוהול, עושה כמה תנועות שפשוף של כפות הידיים ואתה יודע שהמתנחלים למיניהם על הידיים, בייחוד ידי רופאים ואחיות באתר הכי מזוהם בארץ, אפילו יותר מבית השימוש הישראלי הממוצע, בית החולים, מתו. סופית. כעת הידיים צחורות וניתן לתפוס נאגלה חדשה של נגיפים בלי לחשוש מהדבקת הנבדק בעל אותם הנגיפים.
אלא שזה לא נכון.
אלמלא גילי, לפני 20 שנה בטח הייתי מסמיק. מה, אתה, ד"ר אבני, לא מכיר את Norovirus?
היום אני יכול לומר בחיוך שמעולם לא ראיתי אותו בסביבה, כי בקציר, מקום מגורי, מרבית הנגיפים מסוג זה לא נראו מסתובבים.
האמת היא ששמעתי על הנגיף רק היום. וזה במסגרת מאמר עד כמה כל התזות המכילות אלכוהול לא מועילות לנגיף זה. אין לו מעטפה שומנית ולכן אלכוהול קטן עליו. סבון ומים הם תמיד הכי טובים על כל הנגיפים המוכרים. מים וסבון. הכי זול והכי יעיל.
למדתי מהמאמר ההוא על ניקוי ידיים יעיל ומויקיפדיה כי זהו הנגיף הכי שכיח שגורם לגסטרואנטריטיס- בחילה, שלשול מימי, תשישות. מקורו בצואה המגיעה בסיוע היד למזון או לידי האחר שלחץ את היד הנגועה או למי שנגע בידית הדלת שנגע בה הנגוע הקודם.
הבעיה מחמירה בתקופת החורף, כי לכולם קר ושומרים על מקומות מחוממים ללא איוורור נאות והזדמנות לנגיפים לקפוץ מפוץ לפוץ.
כך, שבין לבין, שטפו את הידיים בסבון ובמים. הכי יעיל, הכי זול, הכי בטוח.
אלו היו כמה מילים לזכרו של ד"ר זמלוויס, שהמליץ על רחיצת ידיים. בגלל חוצפתו והפתעת הקהילה הרפואית הכניסו אותו לבית משוגעים. שם הוא מת. מכות. אלח דם קטלני הקרוי בשפה הרפואית- ספסיס.
אני לא צוחק. בית חולים זה מקום שחלק מהחולים נהיים ממש יותר חולים.
שמרו על עצמכם.
