רק הנשים יוכלו לעשות את השינוי. השד הוא רכושן

רק הנשים יוכלו לעשות את השינוי. השד הוא רכושן.

היא לא רופאה.

היא ישבה וספרה את סיפורה.

הייתה לה ציסטה. שאבו את תוכנה. עשתה ממוגרפיות. כל שנה. הציסטה חזרה. שוב נקזו. שוב מעכו והקרינו.

תאמין לי, ד"ר אבני- היא אמרה- אני בטוחה שבגלל הממוגרפיות בא לי הסרטן.

היא לא רופאה, אבל לצערי היא צודקת.

כתבתי בנושא.

נשים, סרבו למעיכה ולהקרנה. הממוגרפיה אינה בריאה. וחלק מהמהנשים, שמגיעות לידי כירורגים ואונקולוגם, בעקבות ממו` חיובית, מאבדות שד ושיער ומנת משכל ועוד, יכלו להמשיך ולחיות עוד שנים רבות עם זוג שדיים בתולי ובלי הרס פנימי שגורמות ה"תרופות" של האונקולוגים הישנים.

יש לנו כלים נהדרים. אולטראסאונד ותרמוגרפיה. התרמוגרפיה גם רומזת על האקטיביות של הגידול הקיים. אפילו ה- PET לא יכול להיות כל כך מדויק באבחון, ובמעקב, כאשר השד נותר במקומו.

אני הרי קטן,ואפילו מצטמק עם השנים. אך כמה נשים מוכנות ללכת איתי, המצטמק הכרוני?

ואז קבלתי מכתב שמשרד הבריאות השוויצרי ממליץ לשמור מרחק מהממוגרפיה.

לכן בנות ישראל-

מששו את עצמכם. בסביבות הלב וימינה.

הרימו את רמת וויטמין D שלכן למקסימום.

שימו קמוץ על הרופאים בנושא זה.

דאגו שחומציות השתן תהיה 7 מינימום. קנו נייר לקמוס. כפית סודה לשתיה בכוס מים. בקר ואולי גם ערב, על פי נייר הלקמוס.

סלקו מוצרי חלב וחיטה מצלחתכן.

ובכך צנח הסיכוי לסרטן שד (וערמונית, אבל זה לא עסק שלכן).

כעת- טפלו בפן הרגשי.

גבר טוב הוא נכס. אם הוא חונק, מפריע לפרוח, הפטרו ממנו.

הגשימו חלומות. אתן הכי חשובות.

וכעת, אם נותרה הדאגה, עשו אולטראסאונד ותרמוגרפיה של השד. פעם בשנה. או שנתיים.

כשהמוני נשים יסרבו למעיכה ולהקרנה, מכוני הממוגרפיה והמשאית ההיא יעלמו מהשוק.

שבת שלום

ד"ר אריה אבני