יש באמתחתם שם רפואי וגם משאף, או השד יודע מה.
יש להם מחלה עם שם משכנע, שם היוצר תחושת שותפות וגאוות יחידה, אפילו בזמן הגיוס.
יש להם אסטמה.
כל הרופאים המומחים יאמרו לכם, בלי להניד עפעף, ותוך שרואים להם את העיניים ואת הלבן גם,
וגם את האישון, כי זו מחלה כרונית. אבל הם, המומחים, יודעים, תודה לאל, לטפל בה. הם המומחים
לדָבָר ורואים מאות ואלפי חולים בפרק זמן כזה או אחר.
ולראות ים של חולים זה אומר בוודאות כי יש להם ניסיון.
יש להם ניסיון?
ניסיון במה?
הם הרי לא הצליחו לרפא אפילו חולה אחד, מאז שסיימו את לימודי הרפואה. ואם רופא לא מרפא אלא מטפל בחולים, יעני נכשל במשימתו שעל שמה הוא נקרא (ר.פ.א.), אסור לקרוא לו על שם כישלונו (רופא) אלא על פי "הצלחתו". ו"הצלחתו" היא רק בטיפול.
ומכאן יהיה שמו בישראל- מטפל, מטפל מומחה, פרופסור למחלקת טיפול.
אותם רופאי אסטמה הם חלק ב"שרשרת המזון" של יצרניות הכימיקלים, שעושות הון, ולא מתכוונות לרפא.
כי אם חס וחלילה הם ירפאו את האומללים השואפים בקושי, הם כורתים את הענף המשגשג עליו הם חיים, פרים ומתרבים. ועוד איך.
מהי אסטמה?
היא בסך הכול תגובה של הגוף למצב בלתי נסבל מבחינתו. נוכחות חומר לא בריא, עויין, לגוף האומלל, והגוף מגיב בכיווץ שרירים של צנרת דרכי הנשימה. תגובה טבעית
נסו לקרב במהירות יד לפניו של ילד, או של מבוגר, ותראו במו עיניכם איך הוא מכווץ את עפעפיו ועוצם את עיניו בתגובה הכי טבעית שיש. זו בדיוק תגבת ההתכווצות שרירי שרירי דרכי הנשימה לנוכחות גורם מסוכן.
ומה עושה המחקר הרפואי?
מחפש חומרים סינטטיים שישתקו את תגובתו הטבעית של הגוף לנוכחות חומר זר.
ולמה זה דומה עד?
לילד חבול, המוכה עד זוב דם ע"י הוריו, ובמרפאתו רושם הרופא משחה בצבע לבן, שמנונית,
שמכסה את העור החבול, למען לא יראו את העור חסר העור.
עכשיו, אחרי מתן הכימיקלים (לא תרופות!!!), הילד נושם יותר טוב. ואפילו יש מכונות הבודקות את הנפח של הריאה אחרי ה"טיפול" ואת מהירות זרימת האוויר בצנרת שהורחבה בעזרת גורמים סינטטיים.
האם כל הרופאים המטפלים באסטמה הם כל כך מטומטמים?
לא. יש כמה חכמים, אבל מעולם לא שמעתי את קולם מבעד המיית העדר, גאיית הלהקה.
ועכשיו גם מתחילים להופיע הניצנים של הסיבוכים המצביעים כי ה"תרופות" לחולי אסטמה הן בין המיותרות על פני כדור הארץ. ממש כמו הטיפולים הדרמטולוגים, שבלשון עממית שווים לתחת, גם אם הביטוי קצת פוגע, בגלל ה"תחת". צריך כבר להתפלל שהיום בו מומחים לדרמטולוגיה ולאסטמה יהיו חלק מההיסטוריה של חשכת הרפואה של ימי הביניים של המאות 20-21, בוא יבוא. והוא יבוא. אולי בקרוב. בזכות הקוראים כתבה זו, או נבונים מלידה.
אפילו ה FDA האמריקאי מוציא הערות קטנטנות בצורת אזהרות, לאחר ניסיון מצטבר בחולי אסטמה שהם לעניינינו שפני ניסיון של ממש, כי המשאפים והכימיקלים של חולי אסטמה קשורים למחשבות ולניסיונות התאבדות, לחוסר שקט, להפרעות שינה, להזיות, להתעצבנויות, לתוקפנות, לדיכאון, ויָם של הפרעות נוירו פסיכיאטריות. כלומר בפגיעת מוח עסקינן. ומוח הוא פאר יצירת היושב"ם (יושב במרומים).
בסך הכול הגוף של החולה האסטמטי בקש לבשר לרופא שלו כי לא טוב לו, לגוף של החולה, והאלרגן שאליו הוא נחשף, והוא לרוב נמצא בצלחת ולא באוויר, הורג אותו.
אין ספק כי
The best Killers are your Doc's
למען ילדכם חולי האסטמה- חפשו להם מטפלים טובים יותר,
מטפלים שלא יתנו משהו, מ"סל התרופות",
אלא קודם כול יסלקו משהו מ"סל הקניות" של אבא ואמא.
שם קבור הכלב.
לעשות בדיקה לאלרגיה? לא, הן לא שוות הרבה, הבדיקות שהרופא המומחה לאסטמה שהוא לא ריפא מעולם, יציע לכם לעשות. יש בדיקות טובות אלטרנטיביות, אבל הן ממילא יצביעו על חלב וחיטה ובוטנים ותירס וביצה כגורמים הכי אלרגנים, וכמובן גם על גורמים נדירים יותר, כמו פִלפל, עגבניה או סויה…
ד"ר יהוידע סאנשיין ממליץ לא להתקרב לרופא שמעולם לא הצליח לרפא. בריא יותר לגשת לסבתא או למטפלת אלטרנטיבית. זו הברירה הטבעית הכי נכונה.