על מגנזיום

מצאתי מאמר מקסים. שווה קריאה. אל תראו אותו לאף רופא. שהשתן לא יעלה לו. שילמד לבד אם לא יודע.

חשיבות המגנזיום לאדם

מאת: ד"ר מיכאל שכטר
http://www.mbschachter.com/importance_of_magnesium_to_human.htm

לצורך פעילות יצרנית בגוף, והגוף כולו פעילות בלתי פוסקת, זקוקים לאנזים, למסייע לאנזים (למשל ויטמין) וכן מינרל טעון, כגון אבץ, נחושת, מנגן או מגנזיום. מגנזיום חיוני ב-300 מערכות אנזימטיות בגוף האדם. כלומר בלעדיו אנחנו על הפנים.
בעולם המערבי קיים מחסור במגנזיום בתזונת האדם. נקודה. כמה חבל. ואיש לא יודע. בטח לא הרופא הממוצע של המערכת. רשימת הבעיות הבריאותיות, שיירשמו בהמשך, המגיבות להשלמת מינרל זה תבהיר לנו עד כמה המגנזיום אכן חסר לנו.
עד לאחרונה היו אלו הרופאים המיילדים שהשתמשו במתן מגנזיום לווריד במצבי יתר לחץ דם ברעלת ההיריון. כעת מתעוררים הרופאים הקונבנציונלים לטיפול במגנזיום במקרים של אוטם בשריר הלב, במחלות קרדו וסקולריות כרוניות, בהפרעות קצב, בסוכרת, באסטמה, בעייפות כרונית, בעצירות ועוד. בקר טוב למי שלא ידע על גדולת המגנזיום והתפתה לתת סמים חוקיים שמכונים "תרופות".
תלונות הנגרמות בשל חסר מגנזיום:
חֶסֶר מגנזיום משפיע על כל איבר בגוף. הביטויים של המחסור:
– שרירי שלד: עוויתות, התכווצויות, מתח בשריר, כאב שריר כולל כאבי גב וצוואר, כאבי ראש. כאב פרק
הלסת. כאבים בחזה עד קושי נשימה, ריבוי אנחות (כמו זקנים. כמו)
– שריר חלק: עצירות, כאבי מחזור, עווית שלפוחית השתן, קשיי בליעה, כאילו גוש תקוע בוושט בעקבות
אכילת מתוק, רגישות עין לאור, רעשים באוזן (עווית בשרירי בפטישון באוזן הפנימית)..
– מערכת עצבים מרכזית: חוסר שינה, דאגה, חוסר שקט, יתר פעילות, התקפי פאניקה, חוסר שקט קדם
מחזורי, פחד ממקומות פתוחים.
– מערכת עצבים היקפית: הירדמות גפיים, עקצוץ.
– לב וכלי דם: הפרעות קצב, כאב משני לעווית עורקים כליליים, יתר לחץ דם, צניחת מסתם מיטרלי
– כללי- שקיקה למלח, לסוכר- לשוקולד, אי סבילות לפחמימות, גישות רקמת שד.

בדיקת מצב המגנזיום בגוף

מכיוון שהמגנזיום הוא בעיקר מינרל תוך תאי, רמתו בדם אינה אומרת הרבה על רמתו בגוף האדם. כך שגם אם רמתו בדם תקינה , יתכן ויש מחסור תוך תאי. אפשר לעשות מבחן העמסה, שאיני יודע מי יעשה אותו עבורכם. דרך אחרת היא איסוף שתן של 24 שעות. אם באיסוף יש מעט מגנזיום, קרוב לוודאי שיש מעט בגוף.
נראה שהדרך הטובה היא לעקוב אחר סימני החֶסֶר, לתת מגנזיום ולראות את התגובה הקלינית. זו, בעצם, הרפואה בהדרה ובתפארתה. לעקוב אחרי השפה בה מדבר הגוף.

המקור הטוב למגנזיום הם דגנים מלאים, אגוזים, זרעים, ירקות, בייחוד הירוקים, בייחוד עם גודלו על קומפוסט אורגני . הצבע הירוק בא מהכלורופיל. הכלורופיל שקול להמוגלובין של האדם. אצלנו במרכז מולקולת ההמוגלובין מצוי הברזל. בכלורופיל נמצא המגנזיום.
מכל מה שקראנו עד כה, שווה לנסות לבדוק קלינית את מצב המגנזיום בגוף. לזכור שאם לוקחים מינון גבוה מדי של מגנזיום, הגוף מבהיר זאת בשלשול.
מינון עד 1000 מ"ג ביום הוא סבבה כללי. במצבי חסר אפשר להגיע ל 1600 מ"ג מגנזיום (הכוונה לא למשקל כולל של הכמוסה, אלא משקל המגנזיום עצמו).
המגנזיום המועדף הוא magnesium taurate. יש האוהבים את מגנזיום כלוריד. יש המהמרים על מגנזיום גליצינאט או מגנזיום אספארטאט. מגנזיום אוקסיד הוא בעדיפות אחרונה, בגלל ספיגה פחותה.
השבוע היו לי כאבים מטרידים בגב התחתון. לקחתי כדור מגנזיום אוקסיד (כי זה מה היה לי) ואחרי יום שמתי לב שהכאב פחת משמעותית.
כך שלפני שאתם הולכים לרופא משפחה או למומחה כלשהו, עשו לי טובה. קחו אחריות על בריאותכם. אספו מידע כמו זה הרשום. הרופא, עם כל מטען השיער המצוי על ראשו, הוא די בור ועם הארץ ברפואה הנכונה. הוא פולט כמוסות, לא?
אני חוזר על רשימת הבעיות הרפואיות העשויות לשנות את פניהן בעקבות העלאת רמת המגנזיום בדם.
לחץ דם, אנגינה פקטוריס (תעוקת לב בשל היצרות או עווית העורקים הכליליים שבלב), הפרעות קצב, צניחת מסתם מיטרלי, אסטמה, כאבי שרירים/ כאבי גב/ כאבי צוואר, אפילפסיה, חרדה, פניקה, הפרעות פסיכיאטריות ועוד.
תנו מגנזיום ללא חשש. זכרו את השלשול הקובע- עד כאן. היו אתם המרפאים של אלו שלא קראו את המכתב הזה. והם עדיין הרוב.