קצת מידע לחולי סרטן. אין כניסה לאונקולוגים.

24.7.2012

זמן הכפלה של סרטן

אני מקדיש את הכתוב כאן לכבוד השופט אריאל בן ארי, שנחקרתי בפניו בעניינה של אשה, שאני מנוע מלמסור פרטים המזהים אותה, מלבד העובדה שהצד שכנגד, בית חולים מרכזי במרכז הארץ ונציג ממשלתי ממשרד המשפטים, דורשים ממנה מזה שנתיים ומעלה לאפשר להם לכרות גוש מהשד שלה.
בחקירתי לפני שבוע היה חשוב לי להבהיר לכבוד השופט (בטח לא לתובעים, שדרשו לכרות) כי גם לגידול סרטני יש הגיון "בריא", יש התנהגות שניתן לצפות, יש תנאים תורמי צמיחה ויש תנאים מעכבי צמיחה.

הייתי מגדיר את הסרטן כמאפיה סיציליאנית או כממשלו של אחמדיניאג`ד, שכולנו מגדירים אותם כרשעים. למרבה ההפתעה, גם לרעים אלו יש היגיון ויש חוקיות בהתנהלות, ממש כמו לגידול סרטני. יש לכל הנדונים תנאים לפריחה ויש תנאים המאפשרים את עיכוב השפעתם. משהו דמויי סנקציות חכמות על אירן, שהן צעד ראשון בכיוון הנכון לכל חפצי חיים, במערב ובמזרח.
היום הגיע למחשב שלי מכתבו של ד"ר בן קים, שנראה לי מה זה חשוב לתרגם אותו לקורא בעברית, המתעניין בנושא הסרטן בכלל, ומתייחס לסרטן בשלילה מוחלטת. האמת היא שאני, ממש כמו שכתב חולה סרטן מפורסם, חושב שהופעת סרטן היא ברכה. היא פתשגן המגיע יום אחד כדי להודיע- אורח חיים הנוכחי שלך בלתי נסבל. גופך הגיב ביצירת סרטן אחד ולא מאה, כדי שתבין כי יש להחליף את הדרך, את אורח החיים. לא מחר אלא היום.

וכך כתב ד"ר בן קים:
במשך השנים קלטתי שרוב האנשים אינם מבינים כלל כי מרבית זמן קיומו הגידול הסרטני אינו ניתן למישוש ואינו גורם לשום בעיה בריאותית, בטח לא לכאב או להקאה או לשלשול או לעצירות. המון זמן עובר, שנים רבות, עד שהגידול הממאיר בא לידי ביטוי. עד שהרופא אומר- יש לכם חתיכת גוש סרטני. באותו רגע אתם מרגישים את המוות.
הגידול הסרטני לא קם יום אחד ומחליט שהוא רוצה להיות מחר בגודל שלושה או חמישה או שבעה סנטימטר. כמו כל דבר בגינה הוא חייב תנאים כדי לצמוח, לגדול, בקצב האישי. אין דין עץ פקאן כדין יבלית או פטרוזיליה.

המאפיין את הגידול הסרטני הוא זמן הכפלה. תוך כמה זמן תא אחד יהיה שניים ומאה תאים יהיו מאתיים תא. נכון שזמן ההכפלה אינו נתון קבוע. אפילו הפסים שסימנתי בעיפרון על המשקוף, סימן לגובהם של ילדי בראשית כל חודש, הצביע על שונות מסוימת, אבל די אחידה לגדילתם בתקופת הצמיחה. לסרטן יש זמן הכפלה שתלוי באופיו, במיקומו ובתנאים שנותן לו המארח, המזין, בעל הסרטן.

זמן ההכפלה שונה בגידולים השונים. אם אובחן ב CT גוש בגודל 1 מ"מ היום וכעבור שנתיים הוא יהיה 15 מ"מ, זמן ההכפלה שלו 105 ימים. חישוב מתמטי ברמה לא גבוהה.
אך כדי להגיע לגודל של 1 מ"מ, שהוא גוש זעיר הכולל כמיליון תאי סרטן, שקצב הכפלתם היה 105 ימים, נדרשות 6 שנים כדי שתא אחד יהפוך לגוש ממאיר בגודל 1 מ"מ.
כך שכדי להגיע לגידול בקוטר 5 ס"מ, נחוצות הרבה שנים של צמיחה בלתי פוסקת. וזה אומר כי זמן רב היו האיש או האישה בטוחים שהם בריאים. הם לא יכלו לדעת, להאמין, שהתאים הממאירים דוהרים אט אט לקראת ההכרה הקלינית.

וזה חשוב לכל האנשים החיים היום. הם חייבים לדעת עד כמה היום, הרגע, חשובים למחר הרחוק, מבחינת הסרטן. אורח החיים והתזונה היום קובעים אם הסרטן יהיה או לא יהיה.
מה שאנו עושים היום קובע את הסיכוי להופעת הסרטן שלנו מחר.
ההנחיות הבאות נועדו לצמצם את הסיכוי שהגידול הממאיר (או אפילו מחלה כרונית) יצמח:
1. צמצמו את כמות הסוכר המזוקק, הלבן, וכל סוכר בכלל.
2. צמצמו צריכת שומנים לא בריאים, העשירים בחומצות שומן לא רוויות. בטח לא שומני טראנס.
3. צמצמו חשיפה לקרינה ולשדות אלקטרומגנטיים. טלפון נייד, טלוויזיה, מייבשי שיער.
4. אל תיקחו גלולות למניעת היריון או הורמונים לגיל המעבר. קחו קונדום כפול (סתםםם)
5. צמצמו חשיפה לרעלים- אסבסט, מתכות כבדות (דג טונה), פלסטיקים למיניהם.
6. צמצמו או הימנעו מתוספי מזון המעודדים צמיחת גוף באוהבי אתגרים.
7. שפרו את מצב ויטמין D בגוף.
8. דאגו לשינה טובה ופעילות גופנית
9. תתרחקו ממצבים יוצרי מתח. הפרדו מאנשים המקשים על נשימה חופשית, נינוחה.

יש לנו המון מה לעשות כדי שלתאים הממאירים בגוף יהיה טוב או רע. אפשר לברוא תנאים "גרועים" עד כי הגידול יחדל לצמוח וייסוג אחור. האחרונים שייעצו לנו מה לעשות הם האונקולוגים. הם בקושי מבינים במשהו שימושי. אני מאמין שהכימותראפיה הורגת. ומי שלמרות הכימותראפיה חי, היה חזק ממנות החיסול האונקולוגיות.

אם תיקחו אחריות לקיומכם, האונקולוגים יפשטו את הרגל ואת היד, ואתם, חס וחלילה, מבחינתם, תהיו בריאים. בלעדי חולי הסרטן הם יאבדו את מקור קיומם, שהוא גם הגורם עיקרי למות חולי הסרטן. 10,000 נקברים כל שנה באדמת ארץ הקודש. בעיקר יהודים.