בגדול, אני מתנגד לכל חיסון מאלו הקיימים. החשש שלי הוא רק משיתוק ילדים, כי היו שני ילדים פגועי וירוס זה היו בכיתה שלי, בבאר שבע, בשנות החמישים של המאה שחלפה. לעצמי לא הייתי נותן את החיסון. ואם השיתוק היה מתחיל, הייתי לוקח Gelsemium, תרופה הומיאופתית ישנה וטובה.
לילדים שבטיפולי אני מאשר מתן חיסון פוליו רק בהגיעם לגיל שנתיים. אז, בגיל שנתיים, החשש שלי מתקזז וחוסנו החיסוני של הילד עשוי להתמודד עם נזקי החיסון.
היושב"ם ברא את הוירוסים. גם את החיידקים הידידותיים, ונכון, גם המזיקים. הם מזיקים רק בתנאי נחיתות חיסונית, וכאשר פגענו בחיידקים הטובים.
האם הוירוס רע? לא. יש לו תפקיד מסויים. ד"ר לורנס פלבסקי, מומחה ילדים מארה"ב, למד בשנות השמונים מפי רופא שבשנות הארבעים של המאה הקודמת שם לב שלאחר מחלה וירלית, יש קפיצה בצמיחת הילד שהחלים. וזה רומז שאלוהים הוא טוב, ושממחלה למחלה עוצמתנו עולה. בתנאי שהמחלה היא וירלית, בדרכה הטבעית.
ד"ר פלבסקי מתנגד לחיסונים. הוא מסביר את הרמאות של הרופאים, או בעצם יצרניות החיסונים, וכל הנ"ל טוענים שהחיזונים (כן, עם זין) נבדקו והם בטוחים, בהמוני מאמרים מדעיים.
ד"ר פלבסקי לא התעצל. הוא לא כמוני. הוא בדק המון מאמרים. לא מה כתוב בהם אלא מי שילם לחוקרים. ניחשתם? יפה! יצרניות החיסונים מימנו את המחקרים. החוקרים לא הישוו את התוצאות בילדים שקבלו חיזון לעומת ילדים שקבלו זריקת אינבו, פלצבו, כנדרש על פי היגיון מדעי אלמנטרי. אלו מול אלו. לא, טענו היצרניות, אי אפשר להשאיר ילדים אומללים ללא מתן חיזון. כלומר כל תוצאות המחקרים עבורם היצרניות שלמו, ופרסמו רק מה שנמתאים להן, הן בולשיט
כמה זמן החוקרים עקבו אחר נזקים אפשריים של הזריקה? שבוע עד 4 שבועות. זהו.
וכולנו יודעים שאוטיזם יכול להופיע גם חודשיים ויותר אחר מתן החיזון.
ד"ר פלבסקי לא היה שקט. מדעני החיסונים טענו שקודם החיסון בחצבת היו המון מקרי דלקת המוח. אז הוא בדק את המספרים. השכיחות הייתה 0.061 אחוז. ילד פגוע אחד מכל 2000 ילדים חולים. למען האמת, כואב הלב על כל ילד חולה, אבל צריך להיות קר רוח ומדעי, ביחוד שרוב הסיכויים שהילד ההוא יהיה של משהו אחר.
(אגב. במצב חיסוני מעולה לאף ילד לא תהיה פכיעה מוחית. לא כן בארצות אפריקה שם הסניטציה, התזונה, המלחמות, הופכים כל ילד לרגיש ולפגיע).
אלא שמאז שהוכנס חיסון החצבת, בשנת 1963, יש לנו 1.14 אחוזים של ילדים עם פגיעות מוחיות קשות. האוטיסטים. וזה פי 18.688 מאשר הפגיעה המוחית קודם הכנסת החיסון לחצבת.
מהי בסך הכול חצבת? חום, נזלת, שיעול פריחה. כמה ימים והכול נגמר. חיסון יד ראשונה עד יום מותו של הילד, בגיל 120.
על ילד חולה חשוב להשגיח. אם הילד יונק, להמשיך להניק. אם הוא כבר לא, להשאיר אותו רעב. למען האמת, ילד חולה לעולם לא רעב. כשהוא מתלוונן על רעב, החל אצלו שלב ההחלמה. מה שכן, חייבים להשקות את הפרח. שלא יתייבש. מים. תה צמחים. מרק עוף חם, תמיד טוב. על חשיבות מרק העוף כתוב בתלמוד, ואם לא שם, אזי בספרות שבעל פה של אימהות יהודיות.
אם השכלתכן טיפה גבוהה יותר תנו לכל ילד החולה במחלה וירלית ויטמין C, וגם אבץ במינון בהתאם למשקל.
אחרי ההחלמה שמן דגים הולך. בלי מוצרי חלב. מינימום סוכר. וזהו. .
בארה"ב כופים חיסונים מסויימים. אין לילד חיסון? אין גנון, אין בי"ס עממי, אין אפשרות ללמוד בתיכון.
הממשל האמריקאי המרכזי עושה שריר אך המדינות מבינות קצת יותר.
יש כבר מקומות שמטעמים דתים, אמוניים, פילוסופיים, הסירוב של ההורה לחסן את ילדו מקובל.
כשכולנו נאמר לממשל שבירושלים- שק לנו בתחת. דחוף את משלוח החיזונים לפי הטבעת של האחראי על היבוא, המצב הבריאותי ישתפר.
לא יהיו בישראל ילדים אוטיסטים. אפילו לא אחד. מוח הוא מחשב אלוהי. הוא מתקלקל באשמת הרעים. הטובים יעשו כל מאמץ כדי שזה לא יקרה.
אני בין הטובים במקרה זה ואומר:
— בלי חיסונים
— בלי מוצרי חלב
— בלי מוצרי קמח חיטה
רק כך לא יהיו ילדים אוטיסטיים.
ילד אוטיסט הוא הרס משפחה.
באשמת משרד הבריאות.
תנו לילדינו לפגוש את הוירוסים אותם ברא היושב"ם למעננו.