אני מודה שלא ידעתי
ולכן לא יכלתי לכתוב על הנושא.
בדיוק כשהוא כתב על התיאוריה המסקרנת ביותר שלו, אני הייתי תקוע בתחת.
זה אולי נשמע מצחיק, אבל אז, בשנת 1989, כאשר נתנו לי לנהל את המרפאה הכירורגית "הרצל"ברמת גן, טיפחנו, ד"ר ראובן וייל ואנוכי, את השירות הפרוקטולוגי והקולונוסקופי המרכזי של מחוז דן. יהודה נווה, המנהל האדמיניסטרטיבי, תלה את עצמו בחדר המעצר מאוחר יותר, בלי קשר למה שנכתב פה.
אך מי שלא מזכיר את התאבדותו של נווה, פוגע בהיסטוריה המקומית ומתעלם ממנכ"ל הכללית גם, באותם הימים. ד"ר פטרבורג.
לכן ציינתי כי אז, כשפרופ` פאולינג כתב על הנושא, אני הייתי תקוע בתחת. גם ד"ר וייל. טובים השניים מן האחד. אלא שהיינו נתקעים שם בזמנים שונים. טוב שף אחד במטבח משניים.
למען האמת, לא יכלתי לכתוב באתר שלי כי הוא בכלל לא היה קיים, וגם לא ידעתי אז כלום על מחלה טרשתית של הלב. אולי ידעתי קצת, מלימודי הרפואה 15 שנה קודם לכן.
כאמור, פרופ` פאולינג הגיע די בטעות לויטמין C כי הוא היה רק כימאי. אמנם, אחד הגדולים בעולם בנושא גבישים אך ללא כל השכלה רפואית. אפילו לגילוי של פרופ` שלנו, הישראלי, מחיפה, שמצא משהו מיוחד בנושא הגבישים, ושעל כך הוא קבל פרס נובל לאחרונה, הוא, פרופ` פאולינג, התנגד, אבל ההתנגדות שהיתה מוטעית לא גורעת אפילו ננומטר מגדולתו.
מי שלמד פעם כימיה בטח למד על טבלת מנדלייב וגם על הטבלה המחזורית של פרופ` פאולינג. אני מדבר על פאולינג זה. הוא קבל שני פרסי נובל,השני על שלום. הראשון על גילויים בכימיה.
ואז, יום אחד, רופא אחד הכניס לו, ללינוס פאולינג, לראש, מקק, או ג`וק. בנושא ויטמין C.
ויטמין C יש לו התנהגות כימית ברורה עם השלכות רפואיות, כך שאין ספק שהשילוב של כימאי דגול יחד עם רופא עם קלמנטינות (כך סטיב גורדון ממועדון הקיאקים בשדות ים מכנה מי שיכול לתפוס גלים גלים, ובאותו היום בטח היו לי אולי חרצנים בגלל הפחד שלי מהגלים המאימתניים, האנרגטיים) היה השילוב המנצח.
שני הקונדסים עשו עבודות מקסימות שזעזעו את עולם הרפואה, בייחוד בנושאי סרטן והאפשרות לתת לחולי סרטן סופניים את האפשרות לחיות הרבה יותר חודשים עד שנים. כסחו את שני אלו האונקולוגים בגיבוי יצרניות הכמותראפיה, כי כל חולה הוא הון אדיר וריפוי הסרטן הוא איום קיומי על תעשיה זו, תעשיית הטריליארדים.
על פרופ` פאולינג ומעלליו בנושא הסרטן אשתדל לכתוב בספר "אונקולוגיה- המתה בחסות החוק".
מה שרציתי לכתוב כאן זה על מחלת לב, שהיא בעיקרה מחלת לב טרשתית, יעני סתימת הצנרת המזינה את הלב.
פעם המחלה הזו לא הייתה קיימת. בתחילת המאה העשרים לעגו הקרדיולוגים דאז על עמית שהביא את מכשיר הא.ק.ג. הראשון מגרמניה לארה"ב. אותו עמית לא חלם עד כמה המכשיר הראשוני יהפוך לחיוני, שאין קיום בלעדיו.
תראו לי היום גבר גבר, בסביבות שנות החמישים, שאין לו סטנט או הרחבה.
לא בעורקי הבולבול!
בעורקי הלב.
וזה מה שכתב פרופ` פאולינג, שכזכור לא היה רופא:
"I think we can get almost complete control of cardiovascular disease, heart attacks and strokes by the proper use of (vitamin C and lysine) … even cure it."
כלומר, הוא טוען, כי ניתן "לשלוט" ואפילו לרפא את מחלת הלב הטרשתית בעזרת ויטמין C וחומצת אמינו בשם ליזין.
זו הוצאה להורג של עדרי הקרדיולוגים, המצויידים בהמון מכשור וציוד וריצה על מסלול והולטר ומיפוי ואקו-לב ואנגיופלסטיות וסטנטים וים של חומרים שהם קוראים תרופות. הצחיקו אותי. אני לעולם לא מכנה חומר שאינו מרפא בשם "תרופה". גג סם רפואי.
רק דמיינו לעצמכם שיש לכם מועקה בחזה והקרדיולוג במיון עושה לכם א.ק.ג ואיזו בדיקה בשביל משהו כמדומני טרופונין ועוד כל מיני כאלו קטנים בדם, ומבשר שיש לכם אוטם בשריר הלב, ומפנה אותכם לאנגיו ומוצא סתימה ועושה בלון או סטנט ואתם הולכים הביתה, דופקים בכף היד את המצח (שלכם), משנים תזונה ומוסיפים ויטמין C וליזין ומגנזיום,
ופעילות גופנית, וסקס מתון, וצחוקים
ולעולם לא תראו יותר קרדיולוג, אולי רק לפני ההלוויה, כשעושים א.ק.ג. ומוצאים קו ישר הפותח קו תעבורה לידי הקברנים או שורפי מה שנותר ללא רוח חיים.
אני לא רוצה להעמיס עליכם איך כלי הדם שבלב, שנמצאים כל הזמן בתנועה מאומצת, שוחקת וקורעת, נפגעים בגלל חסר ויטמין C המאפשר ריפוי הקולגן שבעורקי הלב ואז נחשפים קצות ליזין ואליהם נקשר ליפופרוטאין (a)
שיש לו תכונה למנוע המסת הקריש שמתלבש עליו ואז באים תאים שונים וסותמים את העורקים הכליליים, עורקי הלב.
וכל מה שמציע אדון פאולינג זה מתן יטמין C וליזין, מלבד כל מה שהמלצתי, כולל סקס…
הכול רשום במאמר המצורף, באנגלית נינוחא.
שווה לקרוא.
זו בדיוק מה שאני מגדיק- רפואה מונעת.
http://www.paulingtherapy.com/