המשך המאבק על ויטמין D

אני מעריץ את האמריקאים. לא בגלל שהם חכמים מאיתנו, אלא בגלל כמות המילים המיותרת שהם רושמים, בכל מאמר רפואי, גם לא קונבנציונלי, במקום לצעוד היישר למטרה.
הצהרה אמריקאית בת 1000 מילים כוללת 800 מילות חיבור וקישור, ואולי 100 המבהירות את המטרה.
המטרות שלהם, בנושאי רפואה, אלו שאני מגלה בהן עניין, הן מעולות, רק שכמות המילים המיותרות מונעת ממני לעבור על כל הטקסט. אני מרפרף כומו פרפר או דבורה או יונק דבש, המחפשים את העיקר ולא את התפל.
למשל:
https://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2014/02/17/vitamin-d-supplements.aspx

ד"ר מרקולה הוא אחלה גבר. רופא שאני לומד לא מעט מהסיכומים שלו.
הוא בין האתרים הרפואיים המובילים בעולם. בניגוד אלי הוא גם מוכר מוצרים, בגלל שהוא אמריקאי ומבין בשיווק.

הקישורית הנ"ל מכילה מידע של החוקרים הלוחמים בויטמין D, המצהירים על פי מחקרים שהוויטמין הוא חסר תועלת ולא עוזר למחלות לב, מחלות כלי דם, שברים וסרטן.
מלא חוקרים ידועי שם תומכים במחקרים שוללי וויטמין D.

ואני? מה אני מאמין?
שהאמת, גם אם יבואו מיליונים וישללוה, היא תשאר אמת.

רק אל תקשיבו להוראות ליצני משרד הבריאות האמריקאי (אני בכוונה רושם אמריקאי, כדי לא לעורר את הפוחלצים המקומיים).
אחרי גיל 15, במשקל של מבוגר, אל תתחילו מינון הנמוך מ 10,000 יחידות.
2000 יחידות היא ממש בדיחה. זה מתאים לילד במשקל 15 ק"ג.

מה שכן, על פי המלצות חכם אמריקאי, שאני סומך על יושרו, ויטמין D לא הולך בלי וויטמין K2.
לא. לא הכרתי את הנושא לפני שנה.
צחוק צחוק אך אין יום או שבוע שאיני לומד דבר חדש. וזה נותן טעם לחיים.
אני פוער את פי ומקליד באתר שלי את החדשות. הפוחלצים עדיין תקועים באמצע המאה הקודמת.

אני לא מושפע ממאמרים קונבנציונליים, שכולם, גג מרביתם, אין להם כל ערך. בחיי!

וויטמין D מאד מאד חיוני. לכל חולה בטח, לכל חולה סרטן בטח ובטח, ולכל מי ששונא לראות סטטוסקופ או נרות לתחת או כמוסות שרשם מקבלה משכורת קונבנציונלית בשירותים, שירותי הבריאות.