אני אוהב חשיבה הגיונית.
למשל, אם חסר לילד כסף והוא לא נינוח, ברור שאם האבא שלו ייתן כסף לאותו אומלל, מצב רוחו יישתפר. כמעט תמיד.
אבל בטווח ארוך לא ברור לי אם זו הדרך הנכונה לבריאותו הנפשית של הילד, ליכולתו להתמודד בעולם המחר, שאינו קל.
זו, קרוב לוודאי, גם מערכת היחסים בין מטופל לרופא, בנושא "דילול הסידן".
ספרי לרופא שלך שמצאו אצלך בריחת סידן. ידו הימנית, במרבית המקרים, תגרור את הנייר של המרשמים למרכז השולחן תוך רישום כדורי סידן. ובום…. החותמת.
אם הרופא יותר אינטליגנטי מהממוצע המצוי, הוא ירשום כדור עם כמה יחידות בודדות של ויטמין D, כך שלא תהיה לך, חו"ח, רככת של הילדות.
האם זה באמת הגיוני?
בבדיקת צפיפות העצם רואים שחסר לך סידן. למען האמת, עוד לא ראיתי מומחה שיכול לראות באותה בדיקת העצמות
חסר ויטמין D או/ו חסר ויטמין K2 או/ו גם חסר מגנזיום ונחושת וכל מני יסודות קורט. כי בצילום, במקום שהעצם תהיה לבנה, היא פחות לבנה. פחות לבנה אומר שחסר סידן ביחס לגיל האמיתי שלך. אלא ששאר החיוניים ביותר לבניית עצם איתנה לא נכנסים לתמונה כי הם "שקופים".
בקיצור, תגובתו של הרופא ששמע מפיך על "בריחת סידן" הוא מזכירה תגובתו הכלב אצל ד"ר פבלוב:
שומע בריחת סידן- מיד נותן סידן.
רופאים, נוירולוגים וסתם חוקרים קוראים לתגובת אותו רישום סידן- רפלקס מותנה.
וכשאת, יפתי, לא מודעת לקיום רפלקס שכזה של הרופא, את בצרות.
זה אמנם נשמע הגיוני שכשחסר סידן בעצמות כדאי לתת סידן, אבל כשקצת מעיינים בכתבי חכמים, כאלו שחוקרים את הנושא ולא עסוקים ברישום…בום…חותמת… המטופל הבא…, מוצאים שהסידן שהאישה האומללה בולעת בהנחיית הרופא בכלל לא הולך לעצמות.
אז לאן הוא הולך, תשאלי?
כדי שהוא יילך דווקא לעצמות יש לסידן כמה דרישות. ואם הן לא יתגשמו, הסידן פשוט ישקע איפה שנוח לו. בכלי דם. בשסתומי הלב. ברקמות הרכות. הדבר האחרון שאותם אטומי הסידן יעשו לבד, ללא סיוע, זה להכנס לתשלובת הקרוייה עצם.
וכך מוצאים אצל בולעי/בולעות הסידן המון סידן בכלי דם- ארטריוסקלרוזיס והמון התקפי לב בגלל עורקיקים נוקשים. וגם אירועים במוח. שלא לציין כי מרבית הסידן יופרש בשתן ובצואה. הפרשות יקרות ערך.
החוקרים שגילו עניין בקשר בין מתן סידן להתקפת לב מצאו עליה מרשימה- 139% יותר אצל אלו המאמינים כי הרופא הנותן סידן מבין עניין.
מה שמרגיז אותי קצת שדווקא אותו "הגורם היעיל", המסייע לניקוי כלי הדם מסידן תוך השקעתם בעצם המתחדשת, נמצא גם בכל מיני גבינות מסריחות, שמנות ודוחות אנשים חסרי הבנה וטעם, גבינות שעולות הון ואני ממש לא ממליץ עליהן בגלל המקור החלבי שלהן. את הגורם ההוא מייצרים רק החיידקים.
פעם איל, החבר שלי ממועדון הקיאקים בשדות ים, הזמין אותי למוישה ואלך, זה עם העצים האקזוטים שקשה למצוא אצל ירקן אחר, בגן שומרון, בשביל לאכול natto. עד ששמעתי ממנו על נאטו, בחיים לא שמעתי על נאטו. זה מחיידקים מיוחדים, שמצויים על השיבולים של אורז, אמר איל. החיידקים של נאטו עושים לפולי סויה התססה ואז יש נאטו. התהליך לא פשוט, נמשך אומנם יומיים, אך דורש תנאי לחות ובקרת חום מדוייקת, כי לחיידק יש אישיות רגישה, רגישה לחום. ושונא קור.
טעים?, שאלתי.
ביפן, אמר איל, הרבה לא אוהבים אבל יש יפנים שמתים על נאטו.
אז ישבנו אצל מוישה, שעושה לחם כוסמין משהו משהו ומרחנו עליו את נאטו. כדי לצמצם סיכוי למות מרחתי על הפרוסה חמאה, כי אמא שלי אמרה שהחמאה מחליקה כל מיני בעיות בכיוון יציאה.
בהרחה ראשונית לנאטו לא היה ריח הכי מושך. אבל הטעם היה גן עדן, גם אם הוא היה מסריח. אחרי המנה הראשונה לא התאפקתי ולקחתי עוד פרוסה ועוד אחת וסיימתי עם הרביעית, כי הייתי חייב לחזור הביתה ומה היא הייתה אומרת אם הייתי אומר שאני ממש לא רעב? ועוד אחרי חתירה מאומצת?
אכלת אצל שולה?
לאותו הגורם המסתורי, המאפשר החדרת הסידן ממש לעצמות, תוך סילוקו מכלי דם, קוראים ויטמין K2.
זה לא הויטמין K המוכר לכולנו, המוגדר כויטמין K1, והוא הקשור לקרישת דם, ואם מדללים למשהו את הדם (איזה רעיון זה לדלל דם!) עם הקומדין, אז ממליצים לא לאכול ירקות ירוקים למה יש בהם ויטמין K1 שעלול לבטל את פעילות הקומדין, המדלל. ממש את אותו הקומדין שמים ברעל העכברים, בכמות טובה, ואם העכברים אוכלים ממנו אז הדם שלהם נהיה דליל דליל עד שהוא זורם מכל חור עד מוות.
כאמור, ויטמין K1 מצוי בירקות. את הויטמין K2 מייצרים החיידקים. אלו שבמעיים, למשל. אלו שקשורים להתססת מזון, כרוב ופולי סויה ושאר הירקות.
אבל אם אנחנו מקבלים פעם אנטיביוטיקה, זו עלולה לחסל את החיידקים המסויימים יוצרי ויטמין K2. או אז נהיה עד יומנו האחרון תלויים באותם הנ"ל, לבריאות מיטבית, או שנצטרך לקנות א הויטמין הזה, ולקחת אותו יחד עם ויטמין D, שגם הוא קשור למטבוליסם של הסידן, וכמאמר אבותינו- טובים השניים מן האחד, וויטמין D ללא ויטמין K2 זה קצת על הפנים.
לכן אם בתזונה שלנו אין ירקות מותססים או נאטו או כדור של הוויטמין ההוא, הסידן הולך לכלי דם ובומ…יש התקפי לב ואירועים במוח, מה שללא ספק מחרבן את איכות חיי המשפחה.
ממש כמו ויטמין D, גם כל ויטמיני K זקוקים לשומן לצורך ספיגה במעי הדק. כך שדיאטה דלת שומן מקשה על ספיגת הויטמינים הנ"ל. אגב, שלא יפחידו אתכם ששומן הוא רע. שכולסטרול הוא רע. זה פשוט לא נכון. הבעיה היחידה עם השומן הוא הסוג. שומן טרנס, למשל. כזה שומן שעבר טיפול מידי אנשים רעים, חומדי ממון.
במחקר ברוטרדם בדקו ריכוזי ויטמין K2 ב 4807 נבדקים.
לאלו עם הרמות הגבוהות שכיחות תמותה ממחלת לב היתה נמוכה ב 57%, וירידה של 26% בתמותה מכל המחלות בכלל.
במחקר אחר (Epic) עקבו במשך 8 שנים אחר 16,000 נשים. נמצא כי כל תוספת של 10 מיקרוגרם של ויטמין K2 צמצמה את שכיחות מחלת לב ב 9%!!!
נכון שלא ידעתן?
נו, טוב, גם אני לא ידעתי עד שקראתי.
אגב, לסטטינים אין כל יכולת לצמצם את כמות הסידן שכבר שקעה בכלי הדם העורקיים. נהפוך הוא. נמצא שבחולים המקבלים סטטינים יש יותר שקיעת סידן, אך כנראה לא בגלל הסטטינים אלא כיוון שמסכנים אלו נמנעים מבשר שמן, ושם דווקא מצטבר ויטמין K2. גם בצהוב של הביצה.
לשאלה היכן אני קונה את הויטמין K המשולב, הרי בפניכם הקישורית-
ויטמין K משולב:
http://www.iherb.com/Life-Extension-Super-K-with-Advanced-K2-Complex-90-Softgels/46675#p=2&oos=1&disc=0&lc=en-US&w=vitamin%20k2&rc=232&sr=null&ic=29
בהצלחה
ד"ר אריה אבני
28.6.2014