סיפור קטן על דלקת קרום המוח.

התמונה באמת קורעת לב.
מלאך קטן.
הורים מחבקים את מי שאוטוטו לא יהיה איתם.
והם לא נדבקו.
וגם הוא לא הדביק את עצמו. הדבקה עצמית היא תופעה נורא נדירה. משהו הדביק אותו. בטח ילד. מחולל דלקת קרום המוח לא ניתן לקנות ב"רמי לוי". בדוק.
אותו המשהו שהדביק אותו נדבק ממשהו שנדבק ממשהו, ואף אחד מאותם עשרות, או מאות, או אלפים, בשרשרת ההדבקה, כי אין יש מאין, לא מת.
וכמו שאמרתי, ההורים שבתמונה גם לא מתו, למרות שבטוח שנדבקו.
אז מה היה למלאך שלנו, ילד מקסים, שחלה וגם מת די מהר מדלקת קרום המוח?

אנחנו, כבני אדם, רואים לרוב דו מימדי, למרות שיש לנו אפשרות לתלת מימדיות. הצילום ההוא הוא דו ממדי. אנחנו רואים רק את החוץ, בתחום שכבת העור החיצונית ביותר. אין לנו את היכולת לראות את הפנים של הילד. את מערכות גופו ואת תפקודן לא ניתן לראות.
הילד הלך מהר בגלל מערכת חיסון במצב גרוע. ואת זה לא רואים בחוץ.
וגם לא מבפנים.
זכרו: התוצאה מצביעה על המצב. מבחן התוצאה בהתגלמותו.
ברור לי, ולחלק מכם, שלילד שמת היה חסר ויטמין D. גם חסר אומגה 3. גם עודף חיסונים שדחפו לו ההם, על פי הוראה מגבוה, חיסונים שדפקו לילד עד העצם את מערכת החיסון שקודם הייתה פאר יצירת היושב"ם.

למי שפרסם את הסיפור היה אינטרס ברור. הוא רצה להגביר את המכירות, מתוך הכרת חוקי השיווק.
הפחדה, וביחוד של ההורים שהילד שלהם חי, היא מקדם מכירות מעולה.
הָראו להורים ילד גוסס בחברת הוריו, והתמונה תעשה את העבודה.

אותו איש מכירות לא יסביר לכם את האמת. כל עניינו למכור את מרכולתו.
ככה עובדת הרפואה הקונבנציונלית.
אלמלא האינטרנט והפייסבוק וכל עמיתיו, לא היה המידע מגיע לכל סקרן במהירות האור.
אנחנו באביב הרפואי.
בסיומו יעלמו המון רופאים, שבעיני, חלקם ממש מיותר. כמו רופאי עור, ראומטולוגים, פסיכיאטרים, אונקולוגים ועוד.
ר` נחמן, שהלך לעולמו לפני כמעט 210 שנים, בגיל 38, כתב על הרופאים, בספר "שבחי הר"ן, שיחות הר"ן" בעמוד מו`, "ואפילו הדוקטור הגדול מאד וכל שכן רב הדוקטורים המצויים במדינתנו אשר רובם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם והם רוצחים ממש והורגים נפשות בידיים…". כשלוי מהישוב חריש נתן לי את הספר, הוא אפילו סימן לי מה יתאים לי. באלוהים, ידע שור קונהו או לוי ידע את אבני.