חדשות אלצהיימר

8/5/2009

על חיות מעבדה זה עובד לא רע.

אין ספק שמחלות הפוגעות במוח הן מפחידות. זו לא דלקת פרקים או אוטם בשריר הלב.
זה פתאום אדם שמשתנה, אדם אחר, בלי כל כאב. לא מִשהו שהכרנו, ואולי לא מִשהו שמכיר אותנו.
אחת הפגיעות הקשות היא אלצהיימר. חי שאינו מת, אלא דועך ומתנתק.
גם פרקינסון היא פגיעה קשה, עם ההבנה האישית שמשהו קורה לחולה עצמו.
"טבע" מרוויחה מליארדים, עם הקופקסון, בלי שהבריאה איש.
נטיעת תקווה גורפת הון.
המצחיק הוא שניתן לטפל בפרקינסון בשינוי תזונתי לא קל.
כסף הרבה זה לא עולה.

אבל באלצהיימר זה סיפור קצת שונה.
והנה, יש אור בקצה המנהרה.
מתוך הבנה שמשהו חסר לחולים אלו, זוהה חלבון BDNF
Brain- derived neurotrophic factor
החיוני לפעילות המוח, בייחוד באזור הזיכרון.
בקליפורניה חוקרים את הנושא.

כאשר הזריקו את החומר לחיות מעבדה חולות אלצהיימר…בינגו.. העסק עבד בצורה מקסימה. התאים הפסיקו למות במוח, ואפילו השתפר תפקודם המקומי, וכן הפעילות הקוגניטיבית והזיכרון
של חיית המעבדה.
יש.
זה הכיוון הנכון, אם כי עדיין איננו יודעים מי עצר את יצור החומר החיוני. זה יהיה בשלב הבא.
המצב קצת מזכיר את תת פעילות בלוטת התריס, היום.
איננו יודעים למה זה קורה אך יש לנו את ההורמון שעושה עבודה לא רעה (לא מושלמת, אולי) אך מחזיר אנשים למעגל העבודה. הורמון בלוטת התריס.

ואם אתם שואלים מה עושים היום?
מקווים לטוב, מחייכים יותר, לא נוגעים במוצרי חלב, מסלקים מוצרי קמח לבן, מוסיפים ירקות ופירות (מומלץ אורגני) לצלחת המונחת מתחת לאף ולפה שלנו, עוזבים בן/ בת זוג שאינם מתאימים וגם מחליפים עבודה, אם היא נותנת כסף אך שוחקת נפש.

שמרו על עצמכם, כי מלבדי (בספק) איש ל ידאג לכם.

>

אהבתם את המאמר? שתפו לחברים

דילוג לתוכן