פרופ` אבי עורי אינו דוקטור. הוא כבר פרופסור, ולכן אין ספק שלמלים שלו יש משקל משקל אם משוים אותן להגיגי באתר זה. לי אולי תתקשו להאמין לי כשאני כותב על הרוצחים ממשפחת הסטטינים, אבל לו לא.
אני רק דוקטור למדיצינה (עד שליצני משרד הבריאות ינסו לנתקני ממה שזכיתי ולא בחסדם) ומעולם לא נגעתי בסטטינים. פרופ` אבי עורי לא היה חששן כמוני והאמין למומחי שומנים בדם.
אז לעיונכם סיפורו של קרבן ממוצע של מערך הרפואי.
משרד הבריאות זקוק לחולים. עם בריא הוא אסון עבורו.
פרופ` אבי עורי כותב: מדוע החלטתי להפסיק עם תרופות להורדת כולסטרול
ברור שעוד לא נאמרה המלה האחרונה לגבי תופעות הלוואי של הסטטינים. לעיונכם קצת מניסיוני האישי.
ב-1988, בבדיקת דם שגרתית, התגלו אצלי ערכי כולסטרול גבוהים.
לאחר התייעצות עם מומחה לשומנים בדם, הוא הציע שאכנס למחקר בינלאומי שבדק תגובה לתרופות חדשות ממשפחת הסטטינים שפותחו אז.
הסתבר שאני מגיב היטב לסימוביל – תרופה ממשפחת הסטטינים. ואכן, במשך 22 שנה
לקחתי את התרופה ללא כל סיבוכים או תופעות לוואי. רמות הכולסטרול היו מאוזנות וכמובן שמרתי
במקביל על דיאטה מתאימה.
ב-2010, כהרגלי זה למעלה מ-20 שבה, החניתי את אופנועי בחניית בית החולים.
לפתע חשתי בדקירה חדה שגרמה לכאבים קשים בגבול שבין הרגל הימנית לישבן. בקושי הגעתי לחדרי ולא הצלחתי לעמוד.
הכאב היה מצמית ושונה בתכלית מכאבי הגב שפוקדים אותי מדי פעם בשל בעיה רפואית.
אפילו משככי הכאבים לא סייעו.
ישיבה הייתה התנוחה האפשרית היחידה. התחלתי במסע התייעצויות עם חברים אורתופדים וכל אחד שלחני לדימות של עמוד השדרה. בקשתי MRI גם של הרגל.
התוצאות לא איחרו לבוא:
נמצא קרע ענק בגיד של שריר ההמסטרינגס הימני וקרעים קטנים בגידים נוספים בשריר ההמסטרינגס השמאלי. קבוצת שרירים חזקים אלו נמצאת בחלק האחורי של הירך ותפקידה לכופף את הברך.
שאלתי את עצמי מה עושים עם זה כעת. איך זה קרה? מה היה יכול לגרום לקרעים שגורמים לכאבים הללו?
לפתע עלתה מחשבה: אולי הסטטינים שאני לוקח 22 שנה אשמים?
שהרי הסטטינים מורידים את רמת השומנים בכול רקמה או תא בגוף. הרקמות והתאים זקוקים לשומנים
ולחלבונים כדי לשמור על מבנה תקין, וייתכן שברגע שרמתם של אלו יורדת, במיוחד לאחר שימוש
בתרופה זו עשרות שנים, דפנות התאים והשרירים או הגידים נחלשים.
החלטתי להפסיק לקחתם.
טלפנתי לרופאים שמומחיותם פרמקולוגיה קלינית ושומנים בדם והם שללו כל קשר לתרופה.
חבר אחר המליץ שאתייעץ עם ריאומטולוג או רופאי ספורט. הרי אני לא רץ, לא קופץ, שוחה רק במתינות, מתופף ג`אז ולא רוק סוער. אולי אני סובל מקרעים בגידים בשל כושר גופני לקוי?
קבעתי פגישה עם מומחה לריאומטולוגיה. לאחר שבדקני ביסודיות נזכר שקרא כמה שנים קודם לכן על
סדרת מקרים שבהם התרחשו קרעי גידים לאחר שהתרופה נלקחה שנים רבות. מצאתי דיווחים נוספים
בספרות על קשר בין לקיחה ממושכת של סטטינים ובין קרעי גידים נתקלתי גם בחולים שהתלוננו על
כאבים בגידים שונים ולאחר הפסקת התרופה הם חלפו.
בסופו של דבר התרופה נעלמה מהגוף שלושה שבועות לאחר שהפסקתי לקחת אותה.
בשבוע הרביעי ללא התרופה הכאב נעלם ושלושה חודשים מאוחר יותר התאחו כל הקרעים והכאבים הקשים פסקו.
מאז אני מסתפק בדיאטה מתאימה להורדת הכולסטרול ומרגיש נפלא.