פרס ישראל? כואב הלב….

נניח שלקרוב משפחה שלכם יש קשיים בפעילות המוח. והקרוב בגיל מתקדם. יותר משישים, אולי שבעים. מאד סביר למצוא את הבעיה בגיל 80. זה לא בגלל הגנים. בדוק. זו מחלת אלצהיימר.
ונניח שמדובר בתחילת המילניום הנוכחי. והפרוגנוזה של המחלה די על הפנים.
משהו מכם היה מעניק פרס, פרס ישראל, פרופ` מרתה וינשטוק-רוזין , שמחקריה האטו את מחלת האלצהיימר?
אני מניח שאיש מאיתנו, קרובי חולי אלצהיימר, לא שמע עליה.
שלא תחשבו שאני מקנא באישה הזו בגלל אותו הפרס.
אני שמח שיש לנו אנשים חכמים.
כל חכם הוא תרומה לעם ישראל.

אני מצטט מוינט:

גאווה ישראלית: החוקרת שמצאה תרופה לאלצהיימר
פרופ` מרתה וינשטוק-רוזין מהאוניברסיטה העברית זוכה השנה בפרס ישראל בזכות תרופה שפיתחה המאיטה את מחלת האלצהיימר. כעת, בגיל 79, היא עדיין חוקרת חומר חדש שאולי יכחיד את המחלה לחלוטין.
במרכז הקונגרסים בירושלים יעמדו היום (ג`) הזוכים הנרגשים בפרס ישראל לשנת תשע"ד, ובהם חוקרת אחת שרבים חייבים לה תודה: פרופ` מרתה וינשטוק-רוזין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בת 79, שבזכות גילויה פותחו תרופות המאיטות את התקדמותה של מחלת האלצהיימר. הגילוי האחרון שלה, היא מקווה, יוביל בעתיד לתרופה שתעצור ממש את המחלה ותעביר אותה מן העולם.
—————–
אז ככה.
בביצים של חולי אלצהיימר מחזיקים הנוירולוגים, כמדומני. התיאור בתחילת המשפט הקודם קצת מוגזם, קצת בוטה ואולי אפילו די חצוף. כמובן שאני מבקש את סליחת הנוירולוגים, שמאז לימודי הרפואה קרוב לוודאי לא התקרבו לאשך, אולי בזמן ביצוע הבדיקה, שגורמת למשיכת האשך כלפי מעלה.
אבל אם יש לכם קרוב משפחה עם אלצ`- בטח תגיעו לנוירולוג. יש לו בדיקות לרמת תפקוד המוח. יש לו גם כל מיני תרופות, שניסו לתת גם לאבא שלי, שלדעתי בכלל לא היה לו אלצהיימר. איזו שאלה. בטח שהן עזרו. רק עשו אותו זומבי פלוס, כולל עוד כמה תופעות לוואי, שאם אציין אותן, יש חשש שאו אז אתקשה לשכוח.

ולמה אני קצת נשמע זועם ורותח (בערך 100 מעלות)?
בגלל שהנוירולוגים לא מסתובבים באינטרנט שלי אלא רק בשלהם.
כי באינטרנט שלי מצאתי הרבה חומר על ד"ר פיף ברוס, Fife Bruce, שמטפל בחולי אלצהיימר שלו עם שמן קוקוס, בהצלחה ממש לא מבוטלת.
אז מדוע אני, כירורג בעברי, גסטראנטרולוג חריג, בעבר הקרוב יותר, שחלק נכבד מחיי ביליתי בתוככי המעי הגס בסיוע אנוסקופ, רקטוסקופ, קולונוסקופ, מכיר את ד"ר ברוס פיף, שטיפל בחולי אלצהיימר, ואף נוירולוג לא ניסה את הגישה המעניינת שלו.

הוא נותן לחולי אלצהיימר שתי כפות שמן קוקוס איכותי (אפשר גם שלוש) ואחר כך כותב ספר בנושא. ואחר כך עוד כמה אנשים כותבים על יכולותיו של שמן הקוקוס לשפר את מצבם של חולי מחלה מקוללת זו.

כמו שכתבתי, שיתנו לחוקרת פרס ישראל, אבל אתם, קרוביהם של חולי אלצהיימר, תשכחו מהנוירולוגים ונסו קודם שתיים או שלש כפות שמן קוקוס איכותי.

בטח כואב הלב שמי שאמור לעמוד בחזית הריפוי של המוח, תקוע בכשלונות חוזרים בעקבות איזה כימיקל שזכה לתואר "תרופה". תרופה שאינה מרפא אסור שתקרא תרופה.
Drug? כן. כך כדאי לקרוא לכל הכימיקלים הקונבנציונלים שלא יכולים לרפא.
חיזקו ואמצו.

יום עצמאות שמח. 2014