הגיג שני

הגיג נוסף

איסוף חומר לצרכי כתיבת ספר היא עבודה מהנה אך מתישה, סוחטת כוחות.
לצורך כתיבת הספר הנוכחי, בנושא הסרטן, עברתי על ים של מאמרים של אנשים מבריקים, להתקנא בחכמתם, שלא נמצאו קופצים על סחורתם המהממת. לא היה שבוע שלא מצאתי באינטרנט עוד מאמר או הגיג, מימים אלו או מימים עברו, המראה כמה אנרגיית מוח אנושית הושקעה ובוודאי מושקעת, כדי לפענח את התעלומה הזו, תעלומת התא הממאיר.

כמובן שאיני כולל בחשבון את העבודה המוחית של האונקולוגים ושל ראשי תעשיית ה"תרופות" (הכימותרפיה) וההקרנות, מגישי טיפולים שאינם מסוגלים לרפא. על נזקי הטיפול של האחרונים אין מה לדבר. אין איש בישראל שאינו מכיר אותם, כי אין משפחה שלא שייכת למשפחת השכול האונקולוגית.
התעשיינים והאונקולוגים , שונאים ומתנגדים עד כדי רצח את מציעי אופציית הריפוי. ריפוי של חולי הסרטן פירושו חיסול הענף גורף רווחי עתק, ענף הכולל זָלזל היצרניות וזָלזל האונקולוגים.

כאשר מביטים במיקרוסקופ על חתך של גידול סרטני, אחרי שעיני הסטודנט הלומד היסטולוגיה התרגלו לסדר הנפלא ברקמות אחרות, פתאום רואים כאוס. תאים במצב של חוסר סדר מוחלט. התאים לא אחידים בהופעתם, גדולים יותר או גדולים פחות, עם ממצאים בסביבתם ובתוכם, שלא יימצאו בתאי רקמה בריאה.
מרשים הוא חוסר סדר. כאילו קבוצת ילדים נכנסה לביתה של סבתא ממוצא גרמני, ייקית בדם ובנשמה.
ברור שלא נחוצה הרבה אנרגיה ליצירת המהפכה שיחוללו הילדים בבית ההוא.
אנרגיה רבה מאד נחוצה כדי להחזיר את הסדר על כנו.
כדי לשמור על סדר מושלם בגוף, נחוצה אנרגיה בכמות הגונה. מיעוט אנרגיה תומכת בפגיעה בסדר, בעידוד הכאוס, בהפרחת הסרטן.
וההוא, היושב תמיד במרומים, זה השולח מדי פעם איזה שליח או שליחים על סולמות או סתם חלומות, השקיע ים מחשבה כדי ליצור מערך חי בסדר מופתי, בר קיימא, הזקוק לאנרגיה מסוימת לצורך קיומו. לא פחות מדי אך גם לא יותר מדי. ויפה אמר מי שהכתיב לרשם המלכותי, שחצב בכתב יתדות, במצרים העתיקה, לפני אלפי שנים, על לוח חרס, את המשפט האל- מותי: "רבע ממה שאתם אוכלים מאפשר לכם לחיות. שלושת הרבעים הנוספים מאפשרים לרופאים לחיות". אני מודה לאלוהים ששמר גם עבורי את החרס ההוא מפני ידיים הורסות תרבות.
תארו לעצמכם שבתחנת הכוח, המספקת חשמל לביתכם, נפגעות בהדרגה יחידות היצור. החברה מצמצמת אט אט את אספקת החשמל. פתאום התנור לא יעבוד, ואחר כך מכונת הכביסה. בהמשך המחשב יקרוס וגם התאורה.
אנחנו נשרוד אך יוָצר כאוס. גם בבית. גם בתנועה בדרכים. אח"כ משאבות תחנות הדלק לא יפעלו. אחר כך חוזרים לתקופת האבן או לתקופות מאוחרות יותר. ככה זה עם הסרטן.