כמה מילים על חיסונים

כמה מילים על חיסונים.
חלק א`.

יש אנשים מלאי אמונה.
הם מאמינים למילים.
ולרופאים שמאמינים גם למילים של עצמם.

אנשים מלאי אמונה גם מוכנים לבלוע סטטינים , להורדת כולסטרול,
כי הרופא אמר לקחת ולבלוע.
הם, האנשים המאמינים, מנסים להסביר את כאבי השרירים והפרקים והעצמות
או את שינוי במצב רוחם או בעיות בעיניים שלהם או סתם סרטן שצץ לו או סתם בעיית חשק מיני
שהלך
או לב שלא דופק כתמול שלשום,
בכל מיני הסברים,
שמספר להם הרופא המאמין והמוכן להישבע שהוא יודע
שהסטטינים מאריכים חיים ובריאות.

אבל לעשרות תופעות הלוואי המזיקות
אחראים רק הסטטינים,
המפריעים או הורסים,
את פעולת האנזים בכבד (ובעוד מקומות)
שמייצר גם את קואנזים קיו 10, שחיוני ליצירת אנרגיה בגוף, במוח, ובלב,
ובכל שריר ובכל תא בגוף.

בסוף, כשאותם המאמינים, בולעי הסטטינים,
זורקים את הסטטינים,
לפח,
יש לעיתים שהם מבינים,
שהיה מי שנטע ברופאים את האמונה כי הסטטינים טובים.

אוי למי שלא מבין שהסטטינים הם הונאת המאה, השלישית,
וכי רמת כולסטרול בדמו של כל היא הרמה החיונית לבריאות הגוף,
שדואג להגן על עצמו, על הגוף, מפני תזונה חולנית ומתח הרסני
של החיים המודרניים.

כמה מילים על חיסונים.
חלק ב`.

יש המונים הלוחמים ונאבקים וכותבים המון פוסטים
בזכות החיסונים.
שהם, החיסונים, הם שנתנו לנו את הבריאות.
הם שהצילו אותנו ממוות ממגפות נוראיות,
של חצבת, למשל.
של חזרת, למשל.
של אדמת, למשל.
של טטנוס, למשל.

ההבדל הגדול בינם לביני, ולעוד אלפים כמוני לביו אותם תומכי החיסונים,
הוא שאני, והדומים לי, ואני להם,
היו בראשית דרכם,
כולל אני,
תומכי חיסונים.
אז מה קרה, לעמיתי ולי,
שעשו "החלפת חברבורות" של נמר.

היינו כמוהם. כעת כבר לא.
הם, תומכי החיסונים,
מעולם לא ראו את מה שאנחנו ראינו.
אם הם היו רואים
את מה שאנחנו ראינו
הם היו מבינים
שמתן חיסונים היא ההונאה השנייה של המאה הנוכחית.

למען ידיעה כללית, ממתינים לנו עוד עשרות חיסונים
שהם היום בשלבי פיתוח
והחיסונים של היום
כבר מכניסים 25 או 40 מיליארד דולר
ליצרניות החיסונים.
כן. כל שנה.

כמה מילים על חיסונים.
חלק ג`.

בשנות החמישים של המאה הקודמת,
הגרפים של התמותה מהמחלות הנגיפיות
הצביע על תוצאה מדהימה.
ילדים שמתו בהמוניהם חמישים שנה קודם לכן,
לא מתו כבר מחצבת, מאדמת, מחזרת, מטטנוס, מסקרלטינה (שנית), מצפדינה,
עוד לפני שפתחו את החיסון הראשון לחצבת, לחזרת, לאדמת, לטטנוס.
לשנית אין חיסון עד היום ולצפדינה לא יהיה לעולם חסון, כי המחלה מקורה בחסר ויטמין C.

והיום , אין בין הבריאים, חסר ומסכן חיים של ויטמין C.
רק בטיפול נמרץ, אחרי שלושה ימים ביחידה,
הם עלולים למות, בגלל חסר ויטמין C,
שאנחנו לא יכולים ליצור.
כי כך אלוקים קבע.

מכיוון שאף רופא לא ראה את הגרף המקסים הזה,
וגם כותבי הפוסטים תומכי חיסונים
לא ראו את אותו הגרף המפעים ומרטיט לבבות,
הם ממשיכים להלל את החיסונים,
כי זה נשמע ממש טוב.
לחסן זה כאילו נותן חיסון.

העובדות הן מפחידות.

נולדתי לפני שנולדו החיסונים התעשייתיים.
את כל מחלות הילדות עברתי כדרישת הטבע.
עם חום ועם פריחות ועם בלוטות רוק נפוחות,
שעשו אותי דמויי חזיר.
וזו הסיבה היחידה שיש לי חיסוני עד,
שיחזיקו מעמד עד יום מותי.

כמה מילים על חיסונים.
חלק ד`.

אלוקים עבד באמת קשה, קשה מאד, כשהוא ברא את האדם.
למען האמת הוא הקל על עצמו את העבודה בעצם העובדה
שהוא ברא את החיות לפנינו וכך צבר ניסיון אדיר בנושא הבריאה.

הוא היחיד שברא את החום.
החום הוא הלוחם הטוב ביותר במחלות זיהומיות.

התינוק נולד בלי מערכת חיסון פעילה.
הוא יצא מהרחם עם נוגדני אימו,
שאמורים להגן עליו במשך החודשים הראשונים של חייו.
הוא, התינוק, היה חייב להיחשף לכל מיני חיידקים ונגיפים ונבגים של פטריות וטטנוס
כדי לבנות את מערכת החיסון.
ואז באו הרופאים וקלקלו את התוכנית האלוהית.

התינוק שאין לו הגנה פעילה של מערכת החיסון,
משתמש בכלי הכי חכם שיצר השם.
חום.
חום עד 41 מעלות ואף יותר.
את החום יוצר הגוף. לא החיידק. לא הנגיף. לא הפטרייה.
החום נועד להרוס את הפולש ובאותה ההזדמנות גם להפעיל את מערכת החיסון,
כדי ליצור הכרה של הפולש, בעיקר ע"י הכרה אינטימית ויצירת נוגדנים.

ואז הרופאים נטעו בנו את הפחד מפני החום.
כאילו החום מסוכן. עושה אפילפסיה.
אבל החום באמת לא עושה כלום.
רק כשהמוח של התינוק מתייבש אחרי שעות ארוכות עם חום,
בלי נוזלים,
הוא עלול לעבור להתקף כזה.
ממש כמו פרח בעציץ.
בחום הוא ינבול.
אבל אם תשקו אותו, החום לא יזיק לו.

את הפחד נטעו בלב הרופאים יצרני החומרים נוגדי החום, מבטלי החום,
מבטלי המנגנון הקסום אותו ברא אלוהים.
ולכן כל רופא ילדים ממליץ על אקמולי או משהו דומה
וכך החום, שהוא ידיד ואוהב, הופך לאויב ושנוא.

כמה מילים על חיסונים.
חלק ה`.

על פי חוקרים של הגנום, כמעט חמישית מהמידע הגנטי שלנו מקורו בנגיפים.
נגיפים היו לפנינו ובוודאי ישרדו גם אחרינו.
התינוק נולד עם נוגדנים לכל המחלות אותן עברה אימו.
נוגדנים שלה.
זו חיסוניות פסיבית.
הם, הנוגדנים, ייעלמו מגופו תוך חודשים בודדים,
כמו כל חלבון שאין לו מדפיס מקורי.
ואז, הוא יתחיל ליצור את הנוגדנים של עצמו,
לאחר חשיפה טבעית,
דרך דרכי העיכול והנשימה.
שם נמצא מאגר הלימפה, האחראי על החיסוניות.
זוהי הדרך הטבעית לפתח חיסון עד.
מגע אחד בלבד עם נגיף…..וחיסון לתמיד.
אלו הם הנוגדנים שהאם לעתיד תעביר לילד שברחמה.

כל הדרכים האחרות, בהן חודרים הנגיפים לגוף אנושי, הן דרכים לא בריאות.
והכוונה דרך העור.
כלבת, למשל.
מחלות בעקבות עקיצות יתוש או זבוב.
זו לא הדרך הטבעית.

כשלקחו נגיף, הרגו אותו או לקחו חלק ממנו, והזריקו אותו מתחת העור,
כלום לא קרה.
מערכת החיסון לא הגיבה כלל.
לכן צרפו לנגיף המוזרק עוד המון חומרים, כמו אלומיניום, כמו פוראלדהיד, כמו כספית ואחרים,
חומרי ייצוב ושימור ועוד,
וכל החומרים הזרים, העוינים, מקניטים את מערכת החיסון, וגורמים ליצירת נוגדנים, לא כל כך יעילים,
מה שחייב הזרקות נוספות,
וגם הנוגדנים שנוצרים לא יחזיקו מעמד שנים.
כלומר, עם היד על הלב, אין ולא יהיה, תחליף לחשיפה הטבעית לנגיף,
כולל חום ופריחה וכאבים ועוד.
בדרך זו, כאשר מצבו החיסוני של הילד טוב מאד
(כלומר הילד מקבל ויטמין D בכמות טובה, אומגה 3 בכמות טובה, ויטמין C בכמות טובה, אבץ בכמות מתאימה)
לעולם הילד לא ימות,
ויתגבר בקלות על כל מחלה.
יותר ויטמין C, יותר קצר המהלך של המחלה.
כי ויטמין זה משפר את יכולות הגוף בזמן מחלה. עשרות מונים.
קשה להאמין, אך ויטמין C יירפא מחלת פוליו תוך שלושה עד חמישה ימים.
יכולתם לשאול את ד"ר קלנר.
עליו יהיה פרק בספר החדש שלי, שיופיע בקרוב.
ובחרתם בחיים.

כמה מילים על חיסונים.
חלק ו`.

למדתי רפואה בירושלים.
למדתי על חשיבות החיסונים המלאכותיים.
נתתי חיסונים לכל מי שנפצע, בהיותי תורן במיון.

את האמת למדתי כשהייתי כבר אחרי בחינות ההתמחות.
למדתי מאימא ועוד אימא. שקבלה ילד פגוע אחרי החיסונים. תוך שעות. תוך ימים.
זו הייתה זוועת אלוהים.
חיי אישה הלכו, עד מותו של התינוק או הילד. או עד מותה.
והמספרים של פגועי מוח רק עלו.

שלטונות הבריאות של יפן דחו חיסונים וצמצמו שכיחות אוטיזם.
וגם, בטלו את החובה לתת חיסון לסרטן צוואר הרחם אחרי שמתו נערות, אחרי שנותרו משותקות.

ואז חשדו שכל מות עריסה הוא שילוב של חיסון וצניחת רמת ויטמין C.
ופתאום בעם ישראל וגם באירופה ובארה"ב, החלו להבין שהחיסון שמוגדר כנפלא,
מסוכן לבריאות.
יצרניות החיסונים, המשלשלות 25 מיליארד דולר לפי תחשיב בשנת 2010,
כך שאפשר לכתוב על 40 מיליארד היום,
נעמדו על הרגליים.
היה חשש להפסד.
אז הם לחצו על ליצמנים למיניהם בארצות המערב והמזרח.

וד"ר אנדרו מולדן, שכתב ספר מחקר הקוטל כל חיסון, הפוגע בכל מוח, מי פחות ומי פגום מוחית או מת (בעריסה) והיה אמור לפרסם מסקנות חדשות על נזקי החיסון,
נרצח שבועיים לפני אותו פרסום מסכן הכנסות,
בגיל 49.
ועוד אומרים כי הרוסים רוצחים.

ואז יוצא ליצמן בקריאת הצעה כי ילד ללא כל החיסונים לא יתקבל לגן או לבית ספר.

רגע, ליצמן יעקב.

ילד שאינו מחוסן עלול למות.
שהרי ילד מחוסן, מחוסן והמחלה לא תפגע בו, שהרי הוא חוסן.
נכון?
אז מה אכפת לך?

הכי עצוב, ומצחיק,
שבעוד זמן לא רב,
יאמרו הרוב,
שליצמן מחולל הנזק הכי גדול לעם ישראל.
יותר מחיזבוללה. יותר מחמאס, יותר מדאעש.

ליצמן פוגע בבריאות הרך הנולד? והילד.

כמה מילים על חיסונים.
חלק ז`.

מה אני הייתי עושה?
מחפש מנהיג, כמו אשכנזי אחרי מלחמת יום כיפור,
שהאש בעצמותיו
שיסחוף את כל מתנגדי החיסונים
ליצור מסה קריטית,
כזו שתאמר לליצמן
אז הילדים שלנו לא ילכו לגן.
לעולם לא אסלח לעצמי, כך תאמר אם אוהבת, אם אפגע ביכולותיו המוחיות של ילדי.
כל חיסון פוגע.

האפשרות השנייה?
יש להקים יחידה לזיוף תעודות חיסון.
מה הבעיה?

שהרי נשבענו, כרופאים, גם אם לא היינו בטקס ההוא,
כי
ראשית, אל תזיק.

ואנחנו, הרופאים, הורסים את דור העתיד.
ילדים, שהם באמת, בהתניות ליצמן, חסרי אונים.