אין ספק- יש אנשים חושבים
ויש אנשים חוקרים ונוברים
ולמען האמת,
מתגלות פה ושם אמיתות,
שאני מוצא חובה להביאן לידיעת הקוראים.
ביחס לאלו שלא קוראים,
לפחות לא כאן,
אין לי מה לעשות אלא לבקש מכם ומכן, הקוראים והקוראות,
שתעבירו את הכתוב לידיעת המכותבים שלכם.
כשאני רושם משהו באתר שלי, אני חייב להיות משוכנע בתוך ה"קישקע" שלי
שזו אכן האמת ושזו אמת בלתי מתחלפת עונתית,
ואחרי שאלך, היא עדיין תהיה האמת.
ואין לי ספק, כשאני קורא דברים של חכמים, כי מוכרים לנו כל כך הרבה דברים לא נכונים ולא בריאים.
הביטו וראו את בנייני בילינסון ואיכילוב ותל השומר ודומיהם כמה הם צומחים ונבנים.
אנחנו חייבים לשאול את עצמנו: בגדול, מצבנו הבריאותי לא נהיה יותר רע?
קיבלתי בימים אלו מכתב קצר מאת ד"ר קמפבל דוגלס (השני), שהוא רופא במקצועו,
והוא מתייחס למאמר שהופיע בעיתון מכובד, שמציין, כמו שכבר נכתב, כי קיים קשר אפשרי בין בריאות החניכיים והשיניים לבין מחלת הסרטן. הוא מוסיף טיפ נהדר, שארשום אותו בסוף רשימה זו.
האם דלקת שיניים טובה לבריאות הגוף?
בוודאי שלא.
ככול שיש העסקת מערכת החיסון ושמירת הבריאות בבעיות בגוף,
כך המערכת מתמודדת גרוע יותר באירועים נוספים.
ראו כמה שוטרים מזרימים לירושלים כשיש משהו מערער ביטחון,
ואיך הגנבים חוגגים באזורים אחרים בארץ.
אין ספק שחניכיים בריאים מונעות ניצול/ בזבוז כוחות הגוף שלנו
האמורים לשמור עלינו מפני הסרטן שאנחנו מחוללים. כן. את הסרטן שלנו אנחנו בוראים במו ידינו, או ידי הורינו.
ד"ר דוגלס מציע לנו לזנוח את משחות השיניים למיניהן,
את המברשות המתוחכמות ואת החוטים הדנטליים (לא ממש, אך לא מהם תצמח הישועה, לטענתו).
הוא טוען שהפלואוריד הנמצא במרבית המשחות הוא רע לעצמות ולגוף,
ויש לחשש שהוא צודק, ובגדול.
יש בישראל תנועה, ולא של תימהונים, ולא למטרות רווח,
הדורשת לסלק את הפלואוריד המוחדר למי השתייה של כולנו, חומר שאיננו כבר בתקן האירופאי.
ומה הוא מציע לנו, ד"ר דוגלס, כטיפול המועדף בטיפול בחניכיים?
לקחת מעט סודה לשתיה, ולהוסיף לה קצת מי חמצן, 3%, ולערבב לצורת משחה, איתה יש לצחצח את השיניים ולעסות את החניכיים, 3 פעמים ביום.
וכמו שהוא רושם, שבעקבות הטיפול המומלץ- you'll be the most irresistible kisser in town
מה יש לנו להפסיד, מלבד הרווח הוודאי?
לא. עוד לא ניסיתי את השיטה. אני מתחיל מהיום.
ד"ר אריה אבני
avni-med.com