מכתבים אישיים

היא, תתי, שאלה בנוגע לתוכנית עסקית. משהו קרה לבנות ישראל הכשרות. פעם היה להן קוקו וצמה וסרפן ומקום להחבאת רימוני

האם האונקולוגים באמת חיוניים? אולי כן ואולי לא. ההחלטה היא שלכם. אני כבר החלטתי. הם קצת מזכירים לי את האומה

היא אדריכלית. שוקלת 50 ק"ג. בגיל של המדינה. בקשתי ממנה לכתוב לי על חייה עם ובלי מוצרי חלב, כי אני

אני מניח שאינכם מכירים את זהר מהמועדון שלנו, מועדון אופטימיסט. אפילו שזהר אצלנו יש רק אחת. חותרים בשם יוסי יש

המידע הרפואי הכי אוטנטי הוא דווקא לא מפי הרופאים, המומחים, אפילו אם המונים צובאים על דלתם. מה שההדיוטות מספרים, היא

מילים קשות על הרפואה. אני חושב שהכוונה היא בעיקר לרפואה הפנימית, על התמחויותיה. רפואה זו היא גרועה, או במילים יפות,

אצל רחלי, זו עם האצות ודוקטוראט בזכותן, הציפורניים התחזקו בזכות המגנזיום. אצל דנה : "אצלי הציפורניים התחזקו משמעותית כשהפסקתי מוצרי

מכתב ששלחה לי מיכל. כנראה שהבינה את צורת ההסתכלות שלי על עבודת האונקולוגים. האונקולוגים הם אכן אנשים מיוחדים, שגדלו בבתי

בטח שכואב לה. אחרת לא הייתה שולחת את המכתב אלי. אולי אוכל לפרסם בפינות הקטנות ששייכות לי, באתר ובפייסבוק. שאחרים

קבלתי היום. מצידי שתקראו מחר. רק תקראו. מכתבו של מנהל מכון וינגייט. כל מילה פנינה: שמענו שאתם, חברי הכנסת, דנים

המכתב של אלכס נרשם כתגובה לדברי מישהי. מה היא כתבה לא ראיתי. בלי לשאול את אלכס, והוא בטח לא יביע

תודה לאל שיש לנו את אורלי כהן, שכתבה לי מכתב זועם. בחיים לא תדעו מי היא כי היא כתבה רק

את בעלות השם בת שבע לא פגשתי מיליון שנה. אולי פחות. אתמול פגשתי אחת. ניצולת סרטן שתי מנות. מרטו לה

את המכתב של נינה קבלתי דרך הפייסבוק. על אותו החיידק אבל לא רק. עד כמה הרופאים שהיו במגע אינם מבינים

את הסיפור הבא שלח לי אברהם דובובסקי. מזל דומה היו לאימי ולאבי. אבי ברח לרוםיה בתחילת מלחמת הזוועה, ולאימי היה

לימור ג. הגיבה על המכתב ששלח אלי איל. בעקבות המלצתו לאימו לנתק מגע עם מוצרי חלב, השיעול הממושך תם. היא