הגיגים

נדחסנו בתוך חלקו האחורי של אוטובוס. בשדה התעופה של ג`נבה, הבוקר. יכולתם להכניס למקום גג סיכה או שתיים אך בליינד

למען האמת מעולם לא שמעתי את שמה. קראתי עליה היום כמה מילים, בנושא החלב, כך שמצאתי את עצמי נכנס לויקיפדיה

כל מה שארע, ציינה אשתו, שהופיע לו פתאום דימום בעין. דימום שרואים בעין בלתי מזויינת. בהיותה חכמה, ואני מעריך שרוב

אם תחיו- אנחנו נחסל אתכם אם תחיו- אנחנו נחסל אתכם. זה היה איום. חד משמעי. השמיע אותו מנהל יחידת הטיפול

למען האמת, די הופתעתי. בסופו של דבר, אני מתכתב עם עצמי. מנסה לגרום לעצמי לחייך. לפעמים מצליח. אני כותב לעצמי.

ביום הראשון החלפתי את המורה להתעמלות. לא שיש לי הכשרה ללמד פעילות גופנית, אבל אותו היום עבר בהצלחה, כי הילדים

באלוהים שכואב לי הלב. לא הכאב הקלסי, באזור החזה, עם הקרנה או כאב ביד או בשן או סתם חולשה והזעה.

אני מניח שמעולם לא שמעתם על ד"ר ויליאם גול. גם אני לא ידעתיו. ואלמלא תוכנית טלוויזיה, גם לא הייתי זוכה

ריבה שלחה לי מכתב, כי היא נכנסה לאתר שלי. ושם, בדף הראשון באתר, בקשתי שיכתבו לי סיפורים, ממש מהחיים, כי

היתה לבחור לויקמיה. בטח נתנו לו טיפול כימי קטלני, באופן שהוא ישב והמתין למשהו עם מוח עצם שיתאים גם לו.

אני חושב שהולך להיות ממש שמח. אפילו החבר שלי, יעקב גורמן, מתחיל להבין שעסקי ה"תרופות" הם נושא שמתחמם, אולי בגלל

אתמול, יום הנכבה, ראיתי חלק מהתוכנית פוליטיקה בערוץ אחד. בעודי כותב חוות דעת רפואית לבית המשפט על פאשלה רפואית קשה,

נראה אתכם נכנסים לוויקיפדיה, באנגלית, ומנסים להבין מהי המחלה הזו. Amyotrophic lateral sclerosis כל כך הרבה מילים נרשמו שם שבא

ההגיגים שרשמתי לכבוד פורים דווקא מצאו חן בעיני כך שהיה קצת קשה למחוק אותם. אל תמחק אותם, אמר לי ציון,

כשבא אדר, צריך לשמוח. אבל קשה לי. כשאני שומע שהאחיות מתמוטטות והמחלקות בבתי חולים גדושות אומללים, בא לי לבכות. עדיף